דילוג לתוכן העיקרי

בבא קמא דף קא – חיוב ערלה בקליפות הפרי

הגמרא דנה בשאלה האם מראה חשוב או לא, ומקשה מן המשנה בערלה (א, ג):

"תא שמע: בגד שצבעו בקליפי ערלה – ידלק. אלמא חזותא מילתא היא! אמר רבא: הנאה הנראה לעינים אסרה תורה, דתניא: 'ערלים לא יאכל' אין לי אלא איסור אכילה, מנין שלא יהנה ממנו ולא יצבע [בו] ולא ידליק בו את הנר? תלמוד לומר 'וערלתם ערלתו את פריו', 'ערלים לא יאכל' – לרבות את כולם".

הגמרא מנסה להוכיח שצביעה נחשבת הנאה, אע"פ שההנאה שלה היא מראה בלבד, מכך שערלה אסורה בצביעה. הגמרא דוחה את ההוכחה, ואומרת שלגבי ערלה יש לימוד מיוחד האוסר בצביעה, וממילא אין להוכיח מכאן דבר.

תוס' (ד"ה ולא יצבע) מקשים על הגמרא שלנו משיטתו של ר' יהושע בגמרא בחולין (קכ ע"ב), הסובר שדיני ערלה נלמדים בגזירה שווה (פרי פרי) מביכורים, וממילא כמו שביכורים מביאים משבעת המינים בלבד, כך אין לוקים על הנאה ממיצי ערלה אלא על זיתים וענבים בלבד. ממילא, הגמרא שלנו – המזכירה שקליפות של פירות ערלה אסורות גם הן בהנאה – קשה להבנה לשיטת ר' יהושע.

נתמקד בתירוצו השני של תוס':

"אי נמי יש לומר דפרי דערלה דוקא גמר פרי מפרי דביכורים, ולהכי אימעוט משקה דידהו, אבל שומר לפרי דאיתרבו מ'את פריו' – את הטפל לפריו, לא אמעיט משקה דידהו וליכא למעוטי מפרי דביכורים, דביכורים ליתנהו בשומר לפרי כלל".

תוס' מחלק כאן בין האיסור של הפרי עצמו, הנלמד מביכורים – שגם בהם חובת ההבאה היא מהפרי בלבד, לבין האיסור של שומר הפרי – שעומד בפני עצמו. לכאורה הדברים תמוהים מעט, מדוע שיהיה הבדל בין איסור הפרי עצמו לאיסור השומר לפרי? סוגיית שומר לפרי מופיעה כמה פעמים בש"ס, כאשר ההבנה הפשוטה שלה היא שהשומר הינו הכרחי לפרי וממילא הוא נחשב כפרי עצמו. אך בדברי תוס' טמונה הבנה חדשה – שישנו איסור אחר על השומר לפרי.

ניתן להבין טוב יותר את דברי תוס' אם נעיין במקור הדין האוסר את קליפי הפירות במשנה בערלה (א, ח):

"קליפי אגוזים והגרעינים אסורים בערלה ובאשרה ובנזיר ומותרין ברבעי".

הרמב"ם בפירוש המשניות מביא את מקור האיסור:

"ונאסרו בערלה קלפי רמון והנץ שלו, לא מפני שהן פרי, אלא מפני שהן ראוין לצביעה, ואסור לצבוע בערלה. אמרו בספרא 'לא יאכל', אין לי אלא שלא יאכל, מנין שלא יצבע ושלא יהנה, תלמוד לומר 'וערלתם ערלתו... ערלים' – לרבות את כולם".

עולה מדברי הרמב"ם שישנם שני איסורים בערלה: הפרי עצמו אסור מצד החפצא, אך הוא נלמד בגזירה שווה מביכורים, ועל כן רק היוצא משבעת המינים יהיה מדאורייתא. לעומת זאת, השומר לפרי אסור בגלל שהייעוד שלו נאסר ולא מצד החפצא, ועל כן בשומר לפרי כל היוצא ממנו אסור אפי' אם איננו משבעת המינים.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)