דילוג לתוכן העיקרי

בבא קמא | דף יא | שומר שמסר לשומר

במסגרת רצף מימרות של עולא בשם ר' אלעזר, דנה הגמרא בשומר שמסר לשומר:

"ואמר עולא א"ר אלעזר שומר שמסר לשומר פטור... רבא אמר שומר שמסר לשומר חייב".

הגמ' מסבירה שלדעת ר' אלעזר השומר הראשון פטור אפילו אם רמת השמירה נפגעה (שומר שכר שמסר לשומר חינם), מכיוון שסוף כל סוף הוא מסר את הפיקדון לבן דעת. לעומת זאת, לדעת רבא השומר הראשון חייב אפילו אם היטיב את שמירת החפץ והעבירו משומר חינם לשומר שכר. רבא מחייב את השומר הראשון מכיוון שבעל הפיקדון יכול לומר: "את מהימנת לי בשבועה, האי לא מהימן לי בשבועה". תוס' (ד"ה את מהימנת) מעיר שבגמ' בבבא מציעא (לו ע"ב) מובא טעם אחר – "שיכול הלה לומר 'אין רצוני שיהיה פקדוני ביד אחר'".

המאירי מסביר שהטעם של "אין רצוני שיהא פקדוני ביד אחר" נכון רק על פי שיטות מסוימות בקרב התנאים. בגמרא בבבא מציעא (כט ע"ב) מובאת מימרא שקובעת "השואל ספר תורה מחברו לא ישאילנו לאחר", ועל כך אומר ריש לקיש: "כאן שנה רבי אין השואל רשאי להשאיל". לכאורה סברא זו מסתברת, שכן השואל אמנם קיבל רשות להשתמש בחפץ, אך לא להעביר אותו לאדם אחר. ר' מאיר (בבא מציעא עח) מקצין עמדה זו ואומר ש"כל המעביר על דעתו של בעל הבית נקרא גזלן". לדעת רבי יש איסור להשאיל חפץ מושאל, אך לדעת ר"מ יש בעבירה על דברי בעל הבית מעין גזל ומעילה בפיקדון, וגזל זה מוביל באופן ישיר לחיוב שאינו תלוי בסיבת האובדן של הפיקדון.

אם נסתכל על שני הטעמים בצורה למדנית, נראה שהם מבינים בצורה שונה לחלוטין את חיוב התשלום של השומר: על פי הטעם שהשומר השני אינו נאמן בשבועה, חיובו של השומר נובע מאיבוד הפיקדון. כל עוד השומר לא יוכיח אחרת, נראה אותו כאשם באובדנו של הפיקדון, ולכן הוא יתחייב בתשלום. ממילא אם השומר השני לא נאמן על בעל הבית – הוא לא יוכל להציל את עצמו מחיוב ממון.

לעומת זאת, הטעם של "אין רצוני שיהיה פיקדוני ביד אחר" מגדיר את השומר שמסר לשומר כגזלן, וחיובו על החפץ אינו נובע מכך שהוא האשם באיבודו מן העולם, אלא מהחובה שיש לו להחזיר את החפץ לבעליו, כפי שכל גזלן מתחייב בהשבת החפץ מן הפסוק "והשיב את אשר גזל". ממילא, כאשר השומר אינו יכול לקיים חובה זו הוא יתחייב לשלם.

מצינו, אם כן, שני טעמים ושתי סברות לחיובו של השומר בתשלומין – אשמה על אובדן החפץ או חובה למלא את חסרונו. הנפקא מינה תהיה במקרים שבהם החפץ אבד ללא אשמה כלל, כמו מקרה שבו יש עדים שהפיקדון אבד באונס.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)