ב`ב לז - חזקת ראיה וחזקת קניין: פירוש סוגיה על פי הקשרה

  • הרב אביהוד שורץ

בבא בתרא דף לז - חזקת ראיה וחזקת קניין: פירוש סוגיה על פי הקשרה / אודי שוורץ

איתא בבבא מציעא דף פו ע"א:

"רב אשי ורבינא סוף הוראה".

ראשונים רבים למדו מהיגד זה שרב אשי ורבינא הם עורכי הגמרא. מה היה תפקידם? רש"י סוקר בפירושו שם תפקידים שונים, וביניהם:

"ורב אשי ורבינא סידרו שמועות אמוראין שלפניהם וקבעו על סדר המסכתות כל אחד ואחד אצל המשנה הראויה והשנויה לה".

כלומר שאלות שנשאלו בבתי המדרש האמוראיים בהקשרים שונים נקשרו למשניות המתאימות להם.

דברים אלה על אודות אופי הסידור והעריכה של הגמרא עומדים ביסודה של מחלוקת ראשונים מעניינת בהבנת דברי רב זביד בסוגייתנו (דף לז ע"א):

"זה החזיק באילנות וזה החזיק בקרקע - אמר רב זביד: זה קנה אילנות וזה קנה קרקע".

לפי ההקשר, מסתבר שרב זביד עוסק בחזקת ג' שנים, דהיינו בשני אנשים שהחזיקו ג' שנים, זה בקרקע וזה באילנות. אבל הרשב"ם על אתר מפרש:

"שני לקוחות שלקחו שדה האילן מאדם אחד ביחד... ולאו בחזקת ג' שנים מיירי".

לפירושו, סוגייתנו אינה עוסקת בדיני חזקת ג' שנים אלא בדיני קניינים: הגמרא מבארת כיצד מתבצע תהליך הקניין כאשר שני אנשים מבקשים לקנות שדה מאדם שלישי.

התוספות על אתר (ד"ה זה החזיק) הביאו את דברי ר"י, שחלק על הרשב"ם ותמה:

"וקשה לר"י, דלא הוה ליה למיקבעיה אמתניתין דהכא, דאיירי בחזקת ג' שנים, אלא לקמן גבי חזקות של קנין!"

טענתו של ר"י מבוססת על ההקשר: דברי רב זביד מובאים בגמרא שעל המשנה הראשונה בפרק - משנת "חזקת הבתים", שעניינה חזקת ג' שנים - ובתוך רצף של סוגיות בעניין זה; לוּ הייתה המימרה של רב זביד מוסבת על דרכי הקניין, כפירוש הרשב"ם, היה לה לגמרא לקבעהּ בין הסוגיות שבהמשך הפרק, המבארות את אופן הקניין בקרקעות ומובאות לאחר משנה בנושא זה!

ובכן, לפנינו מחלוקת ראשונים שאינה מצומצמת לפרשנות מקומית של הסוגיה אלא סובבת על שאלה עקרונית יותר: עד כמה אנו מוכרחים לפרש סוגיה על פי הקשרה ועל פי המשנה שקדמה לה.

הריטב"א וראשונים נוספים הציעו דרך ביניים. הריטב"א מסביר שסוגייתנו אכן עוסקת בקניין שדות, כפירוש הרשב"ם, אלא שהיא קובעת כלל שניתן ליישמו גם בחזקת ג' שנים, ולכן נשנתה כאן דווקא:

"והא דנקיט ליה הכא בהאי פירקא, משום דמינה אשמועינן לחזקת ראיה, דכל מה שהוא קונה בחזקת קנין הוא זוכה בחזקת ראיה".

דומה שהקשר שראה הריטב"א בין "חזקת ראיה" (דהיינו חזקת ג' שנים) ובין "חזקת קנין" הוא קשר מהותי: ביסודו של דבר, חזקת ג' שנים באה להשלים ולבסס את אחיזתו של היושב בנכס, ולכן היא דומה לחזקתו של מי שבא לקנותו.