ביטול בשישים

  • הרב מתן גלידאי

ביטול בשישים

הלכה ידועה היא, שכאשר איסור נופל לתערובת, יש לשער את היחס בין ההיתר לאיסור, ואם ההיתר מרובה פי שישים מן האיסור - האיסור בטל, והתערובת מותרת באכילה. הגמרא בחולין צח ע"ב לומדת את הדבר ממה שנאמר בפרשיית הנזיר: "ולקח הכוהן את הזרֹע בְּשֵׁלָה מן האיל" - הזרוע מיועדת לכהן ואסורה לזרים, ושאר בשר האיל מותר לזרים, ובכל זאת משמע מן הפסוק שהזרוע מתבשלת ביחד עם שאר הבשר, כנראה משום שהזרוע בטלה בשאר הבשר ואינה אוסרת אותו. חכמים שיערו שהבשר מרובה פי שישים מן הזרוע, ולמדו מכאן שאיסור בטל בשישים בתערובת.

לדעת תוס' וראשונים נוספים, לימוד זה אינו אלא אסמכתא בעלמא. מן התורה אין הלכה של ביטול בשישים, אלא רק הלכה של 'טעם כעיקר': אם טעמו של האיסור מורגש בתערובת - התערובת אסורה, ואם לא - היא מותרת; אלא שבדרך כלל אסור לנו לטעום את התערובת, ולא תמיד מצוי גוי שיטעם אותה עבורנו, כך שאיננו יודעים אם האיסור נתן טעם בתערובת או לא. לשם כך הציעו חכמים אומדן, הקובע שאם האיסור אינו אחד משישים, מן הסתם אין טעמו מורגש בתערובת, ויש להתירה.

אמנם, מדברי רש"י משתמע, שדברי הגמרא הם מעיקר הדין ואינם אסמכתא בעלמא. וכן הבינו כמה אחרונים, שישנו דין עקרוני של ביטול בשישים, שאינו קשור לדין טעם כעיקר: כאשר ריכוז האיסור בתערובת נמוך כל כך, האיסור מאבד מחשיבותו ואינו אוסר את התערובת, אפילו אם ניתן לחוש בטעמו. שיטה זו היא מחודשת, אולם ניתן לבאר בעזרתה כמה שיטות חריגות בראשונים ובאחרונים.

הרמ"א (יו"ד צ"ח, ח) פוסק, שכאשר האיסור הוא דבר העשוי לטעם (כמו תבלין) - הוא אינו בטל אפילו באלף. לכאורה, דין זה הוא יישום פשוט של דין 'טעם כעיקר': כאשר האיסור נותן טעם בתערובת - התערובת אסורה, ולא אכפת לנו מהי כמות האיסור. ברם, הש"ך על אתר (סקכ"ט) כותב, שהתערובת אסורה במקרה זה רק מדרבנן, ומשמע שמן התורה האיסור בטל בשישים אע"פ שטעמו מורגש. חידוש זה יובן רק אם נניח שישנו דין עצמאי של ביטול בשישים, שאינו קשור לנתינת הטעם.

הש"ך (ק"ט, י) מביא את דעת בעל 'תרומת הדשן', שמן התורה צריכים ביטול בשישים אפילו אם בתערובת 'יבש ביבש', היינו שהאיסור וההיתר מונחים זה ליד זה ואינם מעורבבים, אלא שלא ניתן לזהות מהו האיסור ומהו ההיתר. במקרה זה ברור שלא שייך לדבר על נתינת טעם, ומכאן שלדעת 'תרומת הדשן' ישנו דין עצמאי של ביטול בשישים, שאינו מהווה אינדיקציה לנתינת טעם.