בין שני סיפורי הכיבוש: מלכי הדרום ומלכי הצפון (י' – י"א)

  • הרב ד"ר יהושע רייס

א. פתיחה

 חטיבת הפרקים בה נעסוק בשיעורים הקרובים היא חטיבת תיאורי המערכות הגדולות לכיבוש הארץ בפרקים ט' - י"ב. תחילה נבחן את שני הסיפורים המשובצים במרכז החטיבה מבחינה ספרותית (פרקים י' - י"א). כפי שנראה, הדמיון ברכיבים הצורניים של העלילה בסיפורים בולט, ועל כן הסימטריה שבמבנה וההשוואה בין הסיפורים תתפוס מקום מרכזי בפרשנות של סיפורים אלו. סיפור הגבעונים (ט'), הקשור לשני סיפורים אלה מבחינות שונות, יידון גם הוא בהרחבה, וההצעה המבנית תייחס לו תפקיד בעל משמעות להבנת המבנה של החטיבה. לאחר מכן נדון ברשימת הכיבושים שבסוף החטיבה (פרק י"ב). 

ב. אנלוגיה בין סיפורי המלחמה (י'//י"א)           

 תיאור המערכה נגד מלכי הדרום (י') ותיאור המלחמה נגד מלכי הצפון (י"א) כוללים את אותם המרכיבים: התארגנות האויב, הפתעה, מרדף, כיבוש ומפלת הערים. כמו כן, קיימת אנלוגיה לשונית בין איברים שונים בכל אחת מהמערכות גם העובדה ששני התיאורים של המערכות סמוכים זה לזה תורמת לצורך להשוות ביניהם. רשימת המלכים בפרק י"ב מונה שלושים ואחד מלכים, שרבים מהם אינם נזכרים בסיפורי כיבוש הארץ בספר יהושע, ומכך עולה כי היו מערכות נוספות מלבד המסופרות. מתקבלת על הדעת הסברה הרווחת, שהכתוב ביקש לספר את עיקר הסיפור על כיבוש הארץ בשני הפרקים הללו (י' - י"א),[1] ולכן האנלוגיה ביניהם היא בעלת משמעות רבה.על אנלוגיה זו עמדו חוקרים רבים,[2] ונתנו לה פרשנות שונה מתוך גישות שונות. בשיעור הנוכחי נבחן את האנלוגיה בין שני הסיפורים ואת ההבדלים ביניהם, ובשיעור הבא נתמקד בפרשנויות השונות שניתנו לה. 

ג. דמיון לשוני בין הסיפורים 

נפתח בהצגת הלשונות המשותפים לשני הסיפורים:

yehoshua 13 table 1

yehoshua 13 table 1 continued 

 

האנלוגיה בין הסיפורים עוברת לאורך השלבים השונים של המלחמה, החל מנוסחת הפתיחה "ויהי כשמע", דרך השימוש בטכניקת ההפתעה במילה הזהה "פתאום" ובדברי החיזוק של ה' לפני היציאה למלחמה, וכלה בנוסחאות המרדף והכיבוש ובדברי הסיכום של המלחמה.[3]

המושגים 'ערבה' ו'שפלה' (י"א, טז) לקוחים מהחבלים הגיאוגרפיים של ארץ יהודה, והם אינם מתאימים לתיאור הזירה הגיאוגרפית של מלכי הצפון. כמדומני, שהשימוש בשמות חבלים אלה נועד לחזק את האנלוגיה המושגית בין פרק י' לפרק י"א (י', מ; י"א טז).[4] יש לשים לב גם למונח הגיאוגרפי: 'נגב כנרות'. צורה זו יחידאית במקרא, וככלל זו הפעם היחידה שהמקרא משתמש במונח 'נגב' ביחס לחבל ארץ צפוני. זוהי כנראה הסיבה להצעה האחרת בשבעים,Κενερώθ” πέναντι ά", שהוא תרגום של 'נגד כנרות'. גם צירוף ייחודי זה מלמד על הרצון לשמור על האנלוגיה בין הפרקים אפילו בשימוש במונחים הגיאוגרפיים. נראה שגם סיום הסיכום של פרק י"א, העוסק בהשלמת ישראל עם הגבעונים, תומך בהכללת פסוקים אלו: המלחמה הרחבה על כיבוש הארץ מתוארת, כאמור, בפרקים י' וי"א; תיאור הרקע למלחמה פותח בשמועה ששמעו כל מלכי כנען, אשר בעקבותיה התארגנו להילחם בישראל (ט', א - ב). לעומתם, הגבעונים פעלו בעורמה וכרתו ברית עם ישראל (ט', ג - כז). אחר כך מתוארות המלחמות בפרקים י' - י"א, ובסוף פרק י"א מופיעה חתימה מעין הפתיחה: "לא הייתה עיר אשר השלימה אל בני ישראל בלתי החוי ישבי גבעון את הכל לקחו במלחמה" (יט). מסיבה זו נראה שרק סיפור הענקים, המופיע בפרק י"א, כא - כג, מהווה נספח ואיננו חלק מן היחידה הכוללת.

באשר לכפילות שבסיכום הנוסף (י"א, טז - כ), אפשר שיסודם במעשה העריכה הנבואית המיועדת לחזק את ההשוואה הקיימת בין סיפור המלחמה במלכי צפון לבין סיפור המלחמה במלכי הדרום, ולעמת ביניהם, על פי הדרך שנציע בהמשך. 

ד. שינויים ברכיבי האנלוגיה 

בסעיפים הבאים אציג את השינויים הבולטים בין שני הסיפורים. 

1. נוסחת הפתיחה 

הפתיחה בתחילת פרק י', "וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אֲדֹנִי צֶדֶק מֶלֶךְ יְרוּשָׁלִַם" (א),הולמת את ההתרחשות שקדמה למלחמה זו, שהרי הגורם הבולט ליציאה למלחמה מצד ברית מלכי הדרום היה הברית עם הגבעונים. ואכן, מלכי הדרום יוצאים למתקפה נגד הגבעונים. גם למלחמת מלכי הצפון קדמה שמועה: "ויהי כשמוע יבין מלך חצור" (י"א, א), אולם שמועה זו סתומה. הכתוב לא מוסר לנו מה שמעו מלכי הצפון, ומדוע עוררה אותם שמועה זו להתארגנות משותפת. שלוש אפשרויות עיקריות הוצעו להבנת טיב שמועה זו: 

I. השמועה זהה לשמועה ששמעו מלכי הדרום,[5] כלומר, השמועה על הישגי ישראל במלחמות נגד מלכי יריחו והעי ועל הברית עם הגבעונים. פרק י"א מתאר שלב נוסף במלחמת ההתגוננות של עמי כנען כנגד העוצמה הישראלית הנובע משמועות אלו. הכתוב קיצר את הנוסחה במלואה, והסתמך על ההשלמה המתבקשת מהנוסחה שמופיעה בפתיחה לפרק י'. 

II. השמועה מתייחסת למלחמה הקודמת - המלחמה בברית מלכי הדרום. כלומר, מלכי הצפון שמעו על הישגי המלחמה הקודמת. על פי אפשרות זו, נראה שהכתוב לא פירש את הפתיחה בגלל הסמיכות בין שתי המלחמות, והפער נועד להשלמה טבעית על ידי הקורא.[6] 

 III. שתי המלחמות הן למעשה שני חלקיו של סיפור אחד שלם (כפי שעולה מהפתיחה של פרק ט'). תפקיד הפתיחה, כמו איברים נוספים במערך ההשוואה, הוא ליצור את התשתית להשוואה בין הפרקים.[7] 

2. רשימת המלכים המשתתפים בברית 

רשימת המלכים המשתתפים בקואליציה של מלכי הדרום מופיעה מספר פעמים במהלך פרק י'. הרשימה מונה את אדני צדק מלך ירושלים, הוהם מלך חברון, פראם מלך ירמות, יפיע מלך לכיש ודביר מלך עגלון. הרשימה מופיעה לראשונה במשלוח הבקשה לעזרה מצד מלך ירושלים (י', ג), מפורטת בשנית בתיאור עלייתם על גבעון כשנאספו להילחם בה (י', ה), ונזכרת בשלישית בסיפור הוצאתם מן המערה (י', כג).[8] לצד הפירוט החוזר של שמות המלכים, במהלך הסיפור מתוארים בהרחבה יחסית קורות המלכים והתנהגות יהושע כלפיהם. לעומת זאת, במלחמה נגד הברית הצפונית, המלכים השותפים מופיעים רק פעם אחת (י"א, א), וגם בהופעה זו הרשימה היא חלקית. רק שני מלכים מופיעים בשמם המלא: יבין מלך חצור ויובב מלך מדון. השניים הנוספים נזכרים רק בשם עריהם - מלך שמרון ומלך אכשף, ופסוקים ב - ג מהווים המשך אנונימי לרשימה: "וְאֶל הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מִצְּפוֹן בָּהָר וּבָעֲרָבָה נֶגֶב כִּנֲרוֹת וּבַשְּׁפֵלָה וּבְנָפוֹת דּוֹר מִיָּם: הַכְּנַעֲנִי מִמִּזְרָח וּמִיָּם וְהָאֱמֹרִי וְהַחִתִּי וְהַפְּרִזִּי וְהַיְבוּסִי בָּהָר וְהַחִוִּי תַּחַת חֶרְמוֹן בְּאֶרֶץ הַמִּצְפָּה". בשני הפרקים מסופר על מלך שמוביל את הקואליציה, אלא שגם בעניין זה קיים הבדל בולט בין הפרקים: במלחמת הדרום מלך ירושלים היה בעל עניין ברור במלחמה בגלל קירבתו הגיאוגרפית לגבעון, ועניין זה ניכר מתוך דברי הזעקה שנשמעו מפיו בקריאה לחבריו: "עֲלוּ אֵלַי וְעִזְרֻנִי וְנַכֶּה אֶת גִּבְעוֹן כִּי הִשְׁלִימָה אֶת יְהוֹשֻׁעַ וְאֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (י', ד). במלחמת הצפון, לעומת זאת, לא מתוארת המוטיבציה של מלך חצור בהקמת הקואליציה. את החסר ניתן למלא על דרך ההשערה הסבירה, שהסיבה לכך היא העוצמה של חצור ומעמדה המרכזי.[9] לדעת עסיס הסיבה להזכרת מלך חצור בלבד נובעת מן הרצון להציג את עוצמתה, וכדי להבליט את חוסר האיזון בין צבא ישראל לבין צבא הצפון.[10] לדעתי, קשה לקבל את הנוסחה החסרה ככוונת הכתוב, במיוחד לנוכח העובדה שגם בהמשך הפרק מתייחס הכתוב לחצור בלבד, וגם בהמשך רב החסר על הקיים בתיאור המלחמה. 

3. פירוט הערים שנכבשו במהלך המלחמה

הבדל משמעותי נוסף בין הפרקים הוא שבפרק י' הכתוב מפרט את מלחמתו של יהושע במספר ערים - מקדה, לבנה, לכיש (המפגש והמלחמה במלך גזר מחוץ לעירו), עגלון, חברון ודביר - בנוסחה פחות או יותר קבועה; לעומת זאת, בפרק י"א הוא מפרט רק את המלחמה בחצור, ואילו בשאר הערים ההתייחסות שלו כללית ולא מפורטת כבפרק י'. למרות השינוי, המסגרת הכללית של כיבוש הערים מקבילה, גם מבחינה לשונית:

 

פרק י"א, י

פרק י', טו, לח, מג

וַיָּשָׁב יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא

וַיִּלְכֹּד אֶת חָצוֹר וְאֶת מַלְכָּהּ הִכָּה בֶחָרֶב

וַיָּשָׁב יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ

אֶל הַמַּחֲנֶה הַגִּלְגָּלָה.

וַיָּשָׁב יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ דְּבִרָה

וַיִּלָּחֶם עָלֶיהָ:

וַיָּשָׁב יְהוֹשֻׁעַ וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ

אֶל הַמַּחֲנֶה הַגִּלְגָּלָה.

 

 

בדומה לשינויים האחרים שנזכרים בפרק זה, המסגרת דומה, אך בפרק י"א התיאור כללי וללא ירידה לפרטים.

4. דברי הסיכום למלחמות 

האיבר האחרון במערך ההשוואה הוא דברי הסיכום למלחמה. בפרק י"א הכתוב מסכם את המקומות שנכבשו על ידי יהושע (טו - כ). סיכום זה חוזר בפרטים רבים על הסיכום שבפרק י', מ - מג. כאמור לעיל, לדעתי יש לכלול פסוקים אלו בתוך מערך ההשוואה. לאור זאת חשוב לשים לב לשינוי הבולט ביחס למשך הזמן של שתי המלחמות. המלחמה המתוארת בפרק י' נמשכה מעט מאד זמן, "פַּעַם אֶחָת" (י', מב), וזאת בגלל העזרה האלוהית המסיבית: "כִּי ה' אֱלֹקֵי יִשְׂרָאֵל נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל" (מב). לעומת זאת, הכתוב מייחס זמן רב למשך המלחמה בברית הצפונית: "יָמִים רַבִּים עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה מִלְחָמָה" (י"א יח). ראיה לכך ששני הביטויים הללו עומדים אחד מול השני קיימת גם באנלוגיה הלשונית הנסמכת לביטויים אלו: 

י"א, יח

יָמִים רַבִּים עָשָׂה יְהוֹשֻׁעַ

אֶת כָּל הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה מִלְחָמָה.

י', מב

וְאֵת כָּל הַמְּלָכִים הָאֵלֶּה וְאֶת אַרְצָם

לָכַד יְהוֹשֻׁעַ פַּעַם אֶחָת

בהמשך נעסוק בהרחבה במשמעות שינוי זה. 

5. המהלך הניסי במלחמות 

די בקריאה ראשונה כדי להבחין שפרק י' מפורט יותר מפרק י"א. עובדה זו עולה גם ממספר שינויים שציינו בתוך מערך ההשוואה (כגון שמות המלכים ורשימת הערים בהם נלחם יהושע). מלבד זאת, בפרק י' ישנם כמה קטעים עצמאיים שאין להם מקבילות בפרק י"א, כגון סיפור המערה במקדה ותליית חמשת המלכים (י', טז - כז). השינוי הבולט ביותר בין הפרקים הוא התיאור הניסי המפורט בפרק י' - תיאור מעין זה אינו קיים כלל בפרק י"א. שני ניסים מלווים את השלב הראשון של מלחמת יהושע במלכי הדרום: השלכת אבנים משמים, ועצירת השמש והירח בעמק אילון. הכתוב משתמש ביחס לשני הניסים בתיאורים מופלגים. ביחס לאבני הברד נאמר "וַיָּמֻתוּ רַבִּים אֲשֶׁר מֵתוּ בְּאַבְנֵי הַבָּרָד מֵאֲשֶׁר הָרְגוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בֶּחָרֶב" (י', יא), ובאשר לנס עצירת גורמי השמים נאמר "וְלֹא הָיָה כַּיּוֹם הַהוּא לְפָנָיו וְאַחֲרָיו לִשְׁמֹעַ ה' בְּקוֹל אִישׁ כִּי ה' נִלְחָם לְיִשְׂרָאֵל" (י', יד). לעומת זאת, בפרק י"א אין זכר לכל אלה. מאידך, בשני הפרקים מתוארת מעורבות ה' בניצחון בנוסח דומה: "ויהמם ה' לפני ישראל "(י', י) וְ-"ויתנם ה' ביד ישראל" (י"א, ח). בשיעור הבא ננסה להציע הסבר לשינויים אלו.

 

 

 

 

 

 

**********************************************************

 

 

כל הזכויות שמורות לישיבת הר עציון ויהושע רייס, תשע"ה

נערך על ידי צוות בית המדרש הוירטואלי

*******************************************************

בית המדרש הווירטואלי (V.B.M) ע"ש ישראל קושיצקי שליד ישיבת הר עציון

The Israel Koschitzky Virtual Beit Midrash

האתר בעברית:                 http://vbm.etzion.org.il

האתר באנגלית:            http://www.vbm-torah.org

לתגובות:          [email protected]

משרדי בית המדרש הוירטואלי: 02-9937300 שלוחה 5

דוא"ל: [email protected]

 

 

**********************************************************

 

 

 

 

 

 



[1]   אחיטוב ש', יהושע (מקרא לישראל), ירושלים, תשנ"ו, עמוד 179.

[2]   אחיטוב, שם; עסיס א', המבנה הספרותי של סיפור כיבוש הארץ בספר יהושע (פרקים א-י"א) ומשמעותו (דיסרטציה), אוניברסיטת בר-אילן, רמת גן, עמודים 276 - 272; קיל י, ספר יהושע, דעת מקרא, ירושלים, תשל"ז, עמוד צג.

[3]   בנוגע להשוואת נוסחת הסיום של פרק י"א, כללתי בטבלה גם את פסוקים טו - כ, בניגוד לתפיסה הרואה ביחידה זו יחידה עצמאית נפרדת, בגלל ההיקף הגיאוגרפי הנכלל בסיכום זה (ראו עסיס, שם, עמוד 272 ובהערה 102, וכן במאמרו בתרביץ "סיכומי סיפור כיבוש הארץ [יהו' יא 16 – יב 24]", תרביץ, ע, עמודים 15 - 5). לדעתי, עצם ההקבלה בין יחידה זו ובין היחידה בסיום פרק י', מלמדת על היותה חלק מהתיאור, ועל כן יש לכלול יחידה זו בתוך מערך ההשוואה. אמנם סיכום זה כולל חבלים גיאוגרפיים דרומיים שלא נכללו במלחמת הצפון, אולם אלו מופיעים גם בסוף פרק י'. נראה, על כן, שהחזרה נועדה לחזק את מערך ההשוואה בין הפרקים, ולשם כך שמר הכתוב על מסגרת אנלוגית שלמה שכוללת גם את הסיכום. גם המעטפת הקיימת בין תיאור הפתיחה ובין פסוק הסיכום השני מחזקת את התיחום המוצע:

 

הסיכום השני (י"א, טז)

וַיִּקַּח יְהוֹשֻׁעַ אֶת כָּל הָאָרֶץ הַזֹּאת

הָהָר וְאֶת כָּל הַנֶּגֶב וְאֵת כָּל אֶרֶץ הַגֹּשֶׁן

וְאֶת הַשְּׁפֵלָה וְאֶת הָעֲרָבָה וְאֶת הַר יִשְׂרָאֵל וּשְׁפֵלָתֹה

פתיחת המלחמה (י"א א - ב)

וְאֶל הַמְּלָכִים אֲשֶׁר מִצְּפוֹן

בָּהָר וּבָעֲרָבָה נֶגֶב כִּנֲרוֹת

וּבַשְּׁפֵלָה...

 

[4]   המונחים 'הר' ו'שפלה' נזכרים גם בפתיחה לפרק ט'.

[5] נלסון טען שיש להשלים את השמועה מפרק ט' פסוקים א - ב ((Joshua, A Commentary, OTL, Louisvill, עמוד 152).

[6]   כך כתב הרלב"ג:

עוד זכר שכבר לכד יהושע מקדה ולבנה ולכיש ועגלון וחברון ודביר באופן שהכם יהושע מקדש ברנע עד עזה ואת כל ארץ גשן עד גבעון בזמן קצר מדובק באין הפסק וזהו אמרו ואת כל המלכים האלה ואת ארצם לכד יהושע פעם אחת ואחר שב יהושע וכל ישראל אל המחנה הגלגל... עוד זכר שכאשר שמע זה יבין מלך חצור שלח אל יובב מלך מדון ואל מלך שומרון ולמלכים רבים זולתם להתקבץ יחד ולהלחם עם ישראל כדי שלא יפלו בידם אחד אחד כמו שעשו שאר המלכים ובאו עם רב כחול אשר על שפת הים להלחם עם ישראל.

[7]   אפשרות זו טוענת לכך שהנוסחה החסרה נועדה ליצור את ההשוואה בין הפרקים ולהעמיד אותם אחד מול השני; בעוד שהאפשרות הראשונה טוענת שהנוסחה החסרה היא סגנון מקראי מקובל, המקצר והסומך על ההשלמה הטבעית של הקורא.

[8] רק בפעם הראשונה מופיעים המלכים גם בשמם וגם בשם עריהם.

[9]  כמו שעולה מן התיאור: "כי חצור לפנים היא ראש כל הממלכות האלה" (י"א, י).

[10] עסיס, תשנ"ט, עמוד 279.