ביעור חמץ בערב פסח שחל בשבת

  • הרב אביעד ברטוב

ביעור חמץ בערב פסח שחל בשבת

הגמרא בפסחים מט ע"ב עוסקת בביעור חמץ כאשר ערב פסח חל בשבת, ומביאה מחלוקת משולשת: "ארבעה עשרה שחל להיות בערב שבת - מבערין את הכל מלפני שבת, דברי רבי מאיר. וחכמים אומרים: בזמנו. רבי אליעזר בר צדוק אומר: תרומה - מלפני שבת, וחולין - בזמנן".

כיצד לדעת חכמים ניתן לשרוף את החמץ בשבת עצמה? בעל המאור מסביר שחכמים לשיטתם, שמצוַת ביעור אינה דווקא בשריפה, וניתן לבער את החמץ גם ע"י פירורו וזרייתו לרוח. אמנם, הרמב"ם (הל' חמץ ומצה ג', יא) פוסק כרבי מאיר, שאם ערב פסח חל בשבת - מבערים את החמץ מלפני השבת, למרות שהוא פוסק כחכמים, שמצוַת ביעור חמץ מתקיימת גם ע"י פירור וזרייה! מדוע, אפוא, אי-אפשר לבער את החמץ בשבת עצמה?

פתרון קושייה זו נעוץ בשני מוקדים שונים: הראשון מצוי בהלכות שבת, והשני - בהלכות הפסח.

רבנו מנוח הסביר שלדעת הרמב"ם, פירור הלחם בשבת אסור משום טוחן. כיצד הדבר ייתכן? והלא הלחם עשוי מחיטים שנטחנו, ו"אין טוחן אחר טוחן"? בעל "שביתת השבת", בפתיחתו להלכות שבת, מסביר שהרמב"ם מתיר לטחון לחם בימים כתיקונם, אך אסר זאת בערב פסח שחל בשבת: פירור זה מאפשר את פיזורו של הלחם ואת ביטולו ההלכתי, ולכן הוא אסור בשבת. בדרך כלל, טחינת דבר שכבר נטחן היא חסרת תועלת; אולם במקרה זה - היא בעלת תועלת ולכן נאסרה.

דבריו של בעל "שביתת השבת" מתחדדים לאור חקירה מפורסמת באחרונים (ר' חיים מבריסק, ה"מנחת חינוך" מצווה ט) בעניין אופי מצוַת "תשביתו שאור מבתיכם". האם מצווה זו היא מצווה חיובית או שלילית? במילים אחרות: האם המצווה היא שלא יהיה לאדם חמץ בפסח, או שמא עליו לבער את החמץ בפועל בערב פסח? לפי ההבנה השנייה, דברי הרמב"ם ברורים. גם לדעתו מותר לפורר לחם בשבת שכן "אין טוחן אחר טוחן", אולם כיוון שהטחינה נעשית לשם מצוַת ביעור, והביעור היא מצווה חיובית - אסור לעשות זאת כאשר ערב פסח חל בשבת, והטחינה נחשבת לפתע לפעולה חשובה. נעיר רק שה"חזון איש" הסביר את הדין "אין טוחן אחר טוחן" באופן אחר: טחינת דבר שכבר נטחן אינה פעולה לא-חשובה, אך טחינה נאסרה רק בדברים שנבראו ע"י הקב"ה, ולא בדברים שיוצרו ע"י אדם.

להלכה, ה"שולחן ערוך" פסק כרמב"ם, שעיקר מצוַת הביעור אכן מתקיימת ביום שישי. אם נותר לאדם לחם בשבת אחרי שלוש הסעודות - ה"משנה ברורה" כותב שיפורר אותו ויזרוק את הפירורים לבית הכסא, וה"חזון איש" הציע לשפוך על הלחם חומר שיפגום אותו.