דילוג לתוכן העיקרי

ערכין | דף לב | בית הבנוי בחומה

 

בפרשת בהר (ויקרא כה, כט-לא) התבאר החילוק שבין מכירת בית מושב עיר חומה ובין מכירת בתי חצרים:

"וְאִישׁ כִּי יִמְכֹּר בֵּית מוֹשַׁב עִיר חוֹמָה... וְקָם הַבַּיִת אֲשֶׁר בָּעִיר אֲשֶׁר (לא) לוֹ חֹמָה לַצְּמִיתֻת לַקֹּנֶה אֹתוֹ לְדֹרֹתָיו לֹא יֵצֵא בַּיֹּבֵל.
וּבָתֵּי הַחֲצֵרִים אֲשֶׁר אֵין לָהֶם חֹמָה סָבִיב עַל שְׂדֵה הָאָרֶץ יֵחָשֵׁב גְּאֻלָּה תִּהְיֶה לּוֹ וּבַיֹּבֵל יֵצֵא".


בית מושב עיר חומה אינו יוצא מן הקונה ביובל, ואילו בתי החצרים יוצאים ביובל בדומה לשדות וכרמים. במשנה (לב עמוד א) נחלקו התנאים בהגדרת מעמדו של בית הבנוי בחומת העיר עצמה:

"בית הבנוי בחומה –
ר' יהודה אומר: אינו כבתי ערי חומה.
רבי שמעון אומר: כותל החיצון היא חומתו".


מחלוקת דומה בין תנאים אלו קיימת בדיני מעשר שני. מעשר שני צריך להיאכל בתוך העיר ירושלים, ובתוספתא (מעשר שני ב, טו) הובאה מחלוקת בעניין אכילת מעשר שני בבית הבנוי בחומת ירושלים:

"בית הבנוי בחומה – ר' יהודה אומר: כאילו הוא מבחוץ, ר' שמעון אומר: כאלו הוא מבפנים".


שתי המחלוקות חופפות זו לזו. לדעת רבי יהודה נחשב הבית הבנוי בחומה כאילו הוא מחוץ לה, ועל כן אי אפשר לאכול בו מעשר שני וכן אין לו דין של בתי ערי חומה, ואילו לדעת רבי שמעון הוא נחשב כאילו הוא בפנים הן לאכילת מעשר שני והן לדין מכירת בתי ערי חומה.

התאמה זו מתערערת בפסיקתו של הרמב"ם. בדין בתי ערי חומה פסק הרמב"ם (שמיטה ויובל יב, יב) שבית הבנוי בחומה אינו כבתי ערי חומה ויוצא ביובל, כשיטת רבי יהודה. בדין אכילת מעשר לא הזכיר הרמב"ם בפירוש את דין בית הבנוי בחומה, אך מדבריו בהלכות מעשר שני (ב, טז) עולה שניתן לאכול מעשר בבית שנמצא בצדה הפנימי של החומה, וכשיטת רבי שמעון!

בכדי להסביר את שיטת הרמב"ם נראה שיש לחלק בין שני גדרים שונים הנדרשים לשני הדינים הנזכרים לעיל, דין בתי ערי חומה ודין אכילת מעשר שני:

א. בדין בתי ערי חומה צריך שיהיה בית "אשר לו חומה", היינו שיהיה בית שמסביבו יש חומה. בתים שנמצאים בחומה עצמה אינם מקיימים תנאי זה משום שאין סביבם חומה אלא קיר הבית עצמו מהווה את חומת העיר.

ב. דין אכילת מעשר שני תלוי בקביעת גבולות ירושלים. גבול ירושלים הינו חומת העיר, וממילא כל מה שנמצא מצדה הפנימי של החומה נחשב כחלק מהעיר ירושלים, ובכלל זה בתים אשר החומה עצמה מהווה את הקיר החיצוני שלהם.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)