בכל דרכיך דעהו

  • הרב אודי סט

"בכל דרכיך דעהו"

הגמרא בברכות סג ע"א כותבת: "דרש בר קפרא: איזוהי פרשה קטנה שכל גופי תורה תלוין בה? 'בכל דרכיך דעהו, והוא יישר ארחתיך'". מהי חשיבותו העצומה של פסוק זה?

הראי"ה קוק (מוסר אביך ב', ב) למד מגמרא זו יסוד חשוב בעבודת ה': "צריך לבקש את הקב"ה בתוך הדרכים שהוא מתנהג בהם. כשהוא עוסק בתפילה - אז יבקש את הקב"ה בהבנת ענייני תפילתו, וכוונה רצויה באמונת הלב באותם העניינים של תפילתו. ולא יבקש את הידיעה בשעה ההיא בעניינים אחרים, כי כיוון שהוא עוסק בעבודה זו - הקב"ה כביכול שורה מצדו בזו העבודה דווקא, ובה ימצאנה ולא במקום אחר".

רדיפה מתמדת לעשות יותר ויותר מצוות ומעשים טובים - במבט ראשון נראית כדבר חיובי ומשובח. אמנם, רדיפה כזו עלולה לעורר בעיה: כאשר אדם המתנהג כך מקיים מצווה, הוא משתוקק כולו כבר לקיים את המצווה הבאה, ומתוך כך אינו מתרכז בעשיית המצווה הנוכחית. דוגמא טובה לכך היא היחס שבין תפילה לבין לימוד תורה: ישנם אנשים שבזמן שהם מתפללים, חושבים שעליהם לחזור כמה שיותר מהר ללימוד, ולכן אינם מתרכזים בתפילה, או אפילו - כדי שלא לבזבז זמן - לומדים בשעת התפילה. בדיוק כנגד גישה כזו, קובע הראי"ה שאדם העסוק בתפילה צריך להתרכז בתפילתו, להבין שזוהי המצווה היחידה שהוא מצוּוֶה בה באותו רגע, ולא לתת לבו על מצוות אחרות. בצורה כזו, גם תפילתו תתקיים וגם לימודו יתקיים.

הראי"ה ממשיך ומרחיב עיקרון זה: "וכן כל דברים שעושה, הרי באמת אין דבר בעולם שאינו לכבודו יתברך, על כן כל מה שעושה - יהיה הכל דברי מצוותו ורצונו, ויבקש בהם את שמו ית' כשישתדל בכל שכלו וכוחותיו לעשות את מה שהוא עושה בתכלית השלמות". כל דבר שאדם החליט שהוא צריך לעשות וחשוב לו לעשותו - עליו להתרכז באותו עניין, ולא לחשוב כל הזמן כיצד לחזור לעסוק בעניינים אחרים (אפילו בעלי ערך גדול). בזמן שהוא עסוק באותו דבר, הקב"ה מתגלה אליו דווקא בו, ולכן עליו לעשותו ביסודיות ובשלמות.

כך מסביר הראי"ה את הפסוק "בכל דרכיך דעהו": הב' של "בכל דרכיך" פירושה 'בתוך'. האדם צריך להבין שהקב"ה מתגלה בתוך כל הדרכים, ולכן כאשר עוסקים בדרך מסויימת - יש לחפש את הקב"ה דווקא באותה דרך, "והוא יישר אורחותיך". מעתה, ברור שזוהי אכן "פרשה קטנה שכל גופי תורה תלויים בה", שכן הבנה זו מלווה את האדם בכל פרט ופרט שהוא עושה.