בכל דרכיך דעהו

  • הרב אברהם סתיו
בית המדרש הוירטואלי

 

דף יומיומי

ברכות דף סג – בכל דרכיך דעהו

בהמשך לדיון קצר בעניין "עת לעשות לה' הפרו תורתך" הובאו בגמרא (סג עמוד א) דבריו הידועים של בר קפרא:

"דרש בר קפרא: איזוהי פרשה קטנה שכל גופי תורה תלוין בה – (משלי ג) בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחתיך.
אמר רבא: אפילו לדבר עבירה".

משום ההקשר של דברים אלו בסוגייתנו, פירש רש"י על אתר את דברי בר קפרא ורבא באופן הבא:

"בכל דרכיך - אפילו לעבור עבירה.
דעהו - תן לב אם צורך מצוה הוא, כגון אליהו בהר הכרמל - עבור עליה".

כלומר, משמעות הפסוק היא שעל האדם לנסות ולעשות את רצון ה' בכל דרך אפשרית, ובכלל זה דבר עבירה. מלבד הקשיים הטקסטואליים המתעוררים מפירוש זה, נראה לכאורה שיש בו אמירה חדשנית ומסוכנת: על כל אדם לשאול את עצמו "מה רצון ה'?" ולפעול לאור זאת גם כשהדבר נוגד את ההלכה!

ביטוי חריף המתנגד לתפיסה שיכולה לעלות מדברי רש"י ניתן למצוא אצל ר' חיים מוולוז'ין (נפש החיים א, כב):

"ועדיין כשהיתה נבואה בישראל. היה נביא רשאי לחדש דבר להוראת שעה לבד. ואף גם לעבור על אחת ממצות ה'. כגון אליהו בהר הכרמל וכיוצא...
ומעת שבעונינו פסקה נבואה מישראל. אף אם יתאספו כל חכמי ישראל אשר נמסר להם מעשה בראשית ומעשה מרכבה. ויעמיקו השגתם וטוהר שכלם. לשנות אף איזה פרט מאיזה מצוה. או להקדים ולאחר זמנה ח"ו. לא נאבה ולא נשמע אליהם."

ר' חיים מוולוז'ין כותב (ואף מוכיח בדבריו שם) שחלילה לאדם לסמוך על שיקול דעתו בהבנת רצון ה', ויכולת זו נמסרה לנביאים בלבד. אך לכאורה הדבר נוגד את דברי הגמרא אצלנו על פי דברי רש"י!

ניתן ליישב קושי זה מתוך התבוננות בדברי הרמב"ם. הרמב"ם בשמונה פרקים (פרק ה) פירש את דברי הגמרא כדעת רש"י, והפך אותם ליסוד חשוב בעבודת ה' של האדם. בסוף דבריו שם הוסיף הרמב"ם משפט שנראה מעט מיותר במבט ראשון:

"ודע, כי זאת המדרגה היא מדרגה עליונה מאד וקשה, ולא ישיגוה אלא מעט, ואחרי הרגל גדול מאד. וכשתזדמן מציאות אדם שזה עניינו - לא אומר שהוא למטה מן הנביאים".

הביטוי שבו נוקט הרמב"ם, "לא אומר שהוא למטה מן הנביאים", אינו ביטוי שגור, והשימוש בו נראה לכאורה זר ומסורבל. אך לאור דברי נפש החיים הנ"ל ניתן להבין את תפקידו של משפט זה בדברי הרמב"ם: הרמב"ם מודה לנפש החיים שיש צורך במדרגה של נבואה בכדי להחליט שרצון ה' הוא לעשות כעת עבירה. אך כאשר אדם נמצא בכל תחומי חייו במדרגה של "בכל דרכיך דעהו", ולבו ומחשבותיו מכוונים רק לרצון ה', ממילא אין הוא פחות מן הנביאים ובאפשרותו לעבוד את ה' גם בדבר עבירה.

לסיום יש להעיר שבהערה שבצד הגליון הובאה תוספת לדברי רבא מתוך העין יעקב:

"אמר רב פפא: היינו דאמרי אינשי גנבא אפום מחתרתא רחמנא קרי".

אם גירסא זו נכונה, הרי שמשמעות דברי רבא שונה לחלוטין מהבנת רש"י והרמב"ם, ועניינה שעל האדם להשתדל להיות קשור לקב"ה בכל מקום ודרך שבהם הוא נמצא, ואפילו כאשר הוא שקוע בדבר עבירה.

הרב אברהם סתיו