ב`מ מ - המשתכר אל ישתכר יתר על שתות

  • הרב ברוך וינטרוב

בבא מציעא דף מ - המשתכר אל ישתכר יתר על שתות / ברוך וינטרוב

"...והאמר שמואל: המשתכר - אל ישתכר יתר על שתות!" (מ ע"ב).

הטור (חושן משפט סימן רל"א) מביא את דעת הרמ"ה, שדינו של שמואל נוהג רק במקום שבית דין קובע את שער המכר, אך במקום שבית דין אינו קובע את השער, יכול כל אחד למכור כרצונו. ונימוקו: שכאשר שאר המוכרים מוכרים כרצונם, ללא כל פיקוח, אין זה הוגן לחייב אחד מהם למכור במחיר נמוך יותר.

דברי הרמ"ה נראים קשים ביותר: וכי מפני שחלק מן המוכרים עוברים על האיסור להשתכר יתר על שתות נתיר גם לאחרים לעבור עליו?!

מסתבר שהדבר תלוי בהבנת דינו של שמואל. ניתן להבין כי האיסור שקבע שמואל הוא איסור פרטי על המוכר, וטעמו: שרווח של יותר משתות הוא מעין גזל, אף אם הקונה מודע לו (וכשם שמצינו בריבית, שהתורה אסרה לנצל את צרכיו של אדם אחר כדי לקבל יותר מן המגיע לך אף אם הלה מסכים לכך). ברם, יש מקום להבין כי דינו של שמואל אינו איסור פרטי המוטל על כל מוכר ומוכר, כי אם תקנה כללית שתכליתה למנוע הפקעת מחירים. ואכן, הרמב"ם (הלכות מכירה פי"ד הלכות א-ב) צמצם את הדין הזה לדברים שיש בהם חיי נפש, כגון יינות, שמנים וסלתות, ופסק שהוא אינו נוהג במותרות כמו קישוט ולבונה (ועיין בנושאי כליו על אתר, שתמהו מה מקורו בעניין זה).

ההלכה של הרמ"ה הולמת את ההבנה השנייה שהצענו בדברי שמואל. אם המטרה של הגבלת שיעור ההשתכרות ממסחר היא הגנת הלקוחות, כי אז אין בה שום טעם אם אין היא נאכפת על כל המוכרים. לפיכך כאשר בית דין אינו כופה על שער מסוים, אין המוכרים צריכים לצמצם את רווחיהם בשעה ששאר הסוחרים אינם עושים כן.

(לתוספת עיון כדאי לראות את דברי הרמ"ה במקורם - יד רמה על מסכת בבא בתרא, דף צ סימן קמד.)