בבא מציעא | דף נט | תנורו של עכנאי (2)
מה היו תוצאותיה של המחלוקת בין ר' אליעזר וחכמים בדבר תנורו של עכנאי? כך ממשיכה הגמרא:
"אמרו, אותו היום הביאו כל טהרות שטיהר ר' אליעזר ושרפום באש, ונמנו עליו וברכוהו. ואמרו: מי ילך ויודיעו? אמר להם ר' עקיבא: אני אלך, שמא ילך אדם שאינו הגון ויודיעו ונמצא מחריב את כל העולם כולו.
מה עשה ר' עקיבא? לבש שחורים ונתעטף שחורים וישב לפניו בריחוק ארבע אמות. אמר לו ר' אליעזר: עקיבא, מה יום מיומיים? אמר לו: רבי, כמדומה לי שחברים בדלים ממך. אף הוא קרע בגדיו וחלץ מנעליו ונשמט וישב על גבי קרקע. זלגו עיניו דמעות... תנא: אך גדול היה באותו היום, שבכל מקום שנתן בו עיניו ר' אליעזר- נשרף. ואף רבן גמליאל היה בא בספינה, עמד עליו נחשול לטבעו, אמר: כמדומה לי שאין זה אלא בשביל ר' אליעזר בן הורקנוס. עמד על רגליו ואמר: רבונו של עולם, גלוי וידוע לפניך שלא לכבודי עשיתי ולא לכבוד בית אבא עשיתי אלא לכבודך, שלא ירבו מחלוקות בישראל. נח הים מזעפו.
אימא שלום, דביתהו דר' אליעזר אחתיה דרבן גמליאל הואי. מההוא מעשה ואילך, לא הוה שבקה ליה לר' אליעזר למיפל על אפיה. ההוא יומא, ריש ירחא הוה, ואיחלף לה בין מלא לחסר. איכא דאמרי: אתא עניא וקאי אבבא, אפיקא ליה ריפתא, אשכחתיה דנפל על אנפיה. אמרה ליה: קום, קטלית לאחי. אדהכי, נפק שיפורא מבית רבן גמליאל דשכיב. אמר לה: מנא ידעת? אמרה ליה: כך מקובלני מבית אבי-אבא - כל השערים ננעלים חוץ משערי אונאה". (ב"מ נט ע"ב)
[תרגום: אמא שלום, אשתו של ר' אליעזר, הייתה אחותו של רבן גמליאל. מאז שאירע מעשה זה, לא נתנה לר' אליעזר ליפול על פניו. יום אחד היה ראש חודש, והתבלבלה בין חודש מלא לחסר. ויש אומרים: בא עני ועמד על הפתח, הוציאה לו פת, חזרה ומצאה את ר' אליעזר נופל על פניו. אמר לו: קום, הרגת את אחי. בינתיים, יצא קול מבית רבן גמליאל שמת. אמר לה: איך ידעת? אמר לו: כך מקובלני מבית אבי-אבא - כל השערים ננעלים חוץ משערי אונאה.]
מיהו הצודק בסיפור הזה? מצד אחד, תרעומתו של ר' אליעזר מתקבלת בשמיים, ורבן גמליאל נענש על כך. גם ההקשר של הדיון, המובא כדוגמא לאונאת דברים, מעיד על כך שר' אליעזר הוא הצודק. מצד שני, הקב"ה קיבל את טענתו של רבן גמליאל, שכל מה שעשה - עשה למען עם ישראל, והציל את ספינתו. כמו כן, בסופו של סיפור "תנורו של עכנאי" הקב"ה נענע בראשו, והסכים עם הכרעת חכמים. מיהו, אם כן, הצודק?
ר' יעקב עמדין מבאר כי יש לחלק בין שני שלבים שונים של הסיפור. אמנם הקב"ה הסכים עם הפסיקה כדעת רוב החכמים ובניגוד לדעתו של ר' אליעזר, אך החרם שהוטל עליו כנראה לא היה מוצדק.
נראה, כי ניתן לתת הסבר אחר. אמנם חכמים צדקו בכך שהטילו חרם על ר' אליעזר - ולו מפני שהוא דבק בדעתו לאחר שחבריו חלקו עליו. אך עם זאת, אפילו לפעולות נכונות יש תוצאות שצריך לקחת בחשבון. כאשר אידיאלים שונים מתנגשים, אפילו לבחירה בערך הנכון יש מחיר. נראה שהיה צורך להחרים את ר' אליעזר כדי לשמור על אחדותה של ההלכה, אך הפגיעה בכבודו של אדם חשוב כר' אליעזר לא יכולה היתה לעבור בלא-כלום. חכמים היו צריכים לקחת זאת בחשבון, ולנסות לשמר את כבודו של ר' אליעזר על אף החרם שהוטל עליו.
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)