בבא מציעא | דף עו | חיובו של בעל הבית שהטעה את פועליו

הגמרא ריש פרק השוכר את האומנים דנה בחיובו של בעל הבית שהזמין פועלים לעבוד אצלו ובסופו של דבר התחרט. הברייתא בסוגייתנו מבחינה בין שני מצבים: אם הפועלים טרם הלכו למלאכתם, אין להם על בעל הבית אלא תרעומת; אך אם כבר הלכו לשם, עליו לשלם להם את שכרם.

התוספות (ד"ה אין להם) הבינו שהחילוק בין שני המצבים הללו אינו מהותי, והחילוק המהותי הוא בין מקרה שבו הביטול מנע מן הפועלים למצוא עבודה אחרת ולהשתכר באותו יום, ונמצא שבעל הבית מזיק להם, ולכן עליו לשלם להם את שכרם, ובין מקרה שבו הפועלים ימצאו מקום אחר להשתכר בו, ונמצא שבעל הבית לא הזיק להם, והוא פטור. לדברי התוספות, הגמרא חילקה בין הלכו ובין לא הלכו מפני שמסתמא אם טרם הלכו הפועלים, ימצאו מישהו אחר שישכור אותם, אך אם כבר הלכו וחזרו, הרי חלפה בינתיים תחילת היום, ושוב לא ימצאו מי שישכרם.

הרמב"ן חלק על התוספות, ולדעתו להליכת הפועלים יש משמעות עקרונית, אף אם לא גרמה לפועלים הפסד: הליכת הפועלים היא תחילת העבודה, ולכן היא מחייבת את בעל הבית לשלם את שכרם (כל עוד הם מוכנים להמשיך לעבוד עבורו). למה הדבר דומה? לקניין: כשם שהקונה אינו יכול לחזור בו לאחר שעשה מעשה קניין, כך אין בעל הבית יכול לחזור בו משכירות פועלים משעה שהלכו הללו למלאכתם, ועליו לשלם להם.

בין פירוש התוספות לפירוש הרמב"ן יש נפקא מינה גם במה שנוגע לגובה התשלום. הגמרא אומרת כי אם הפועלים כבר הלכו למלאכתם, בעל הבית משלם להם כפועל בטל, דהיינו כמשכורתו של פועל פחות הסכום שהיה הפועל מוכן להפסיד על מנת לשבת בטל במקום לעסוק במלאכתו. מהי המשכורת שממנה מפחיתים את פחת הבטלה? הדבר תלוי במחלוקת הראשונים: לפי התוספות שכרו של הפועל נמדד על פי הסכום שיכול היה לקבל ממעסיק אלטרנטיבי, ואילו לפי הרמב"ן – על פי מה שהתחייב בעל הבית עצמו מלכתחילה.

נפקא מינה נוספת בין הפירושים היא בשאלה על מי מוטלת חובת ההוכחה. הרמב"ן מודה שאם הפועלים עדיין יכולים למצוא עבודה, בעל הבית רשאי לשלוח אותם להשתכר שם ולהיפטר מתשלום: סוף סוף זמנם של הפועלים הללו קנוי לו, והוא יכול להחליט שיעבדו אצל חברו וירוויחו שם את כספם. אם כן, לדעת הרמב"ן בעל הבית מחויב למצוא עבור הפועלים עבודה חלופית. לפי התוספות, לעומת זאת, העדר אפשרות אחרת להשתכר הוא חלק מהגדרת הנזק, ולכן כדי להוציא ממון מבעל הבית, הפועלים הם אלו שצריכים להוכיח כי לולא הלכו היו מוצאים דרך אחרת להשתכר, וחיפוש העבודה החלופית מוטל אפוא על הפועלים ולא על בעל הבית.