ב`מ עט - הכול לפי המנהג

  • הרב אביהוד שורץ

בבא מציעא דף עט - הכול לפי המנהג / אודי שוורץ

אתמול עסקנו בחלקה הראשון של המשנה בדף עח, שעניינו היקף זכות השימוש של השוכר במה ששכר. חלקה השני של המשנה דן באחריותו של המשכיר לתת לשוכר תמורה לכספו: פעמים שהשוכר אינו מקבל את מבוקשו והמשכיר צריך להשיב לו את כספו.

הגמרא בדף עט סוקרת מצבים שונים שמתעוררת בהם השאלה אם המשכיר עמד בהתחייבותו. הגמרא דנה בכל מקרה לגופו, והרמב"ם פוסק מקרים אלו להלכה, אך בסיום הדיון (סוף פ"ד מהלכות שכירות) הוא מוסיף כלל:

"וכל אלו הדברים בשוכר סתם ובמקום שאין מנהג ידוע, אבל במקום שיש מנהג - הכל לפי המנהג".

הרמב"ם מייחס אפוא חשיבות למנהג המקום בכל הנוגע לענייני שכירות.

בשו"ת ציץ אליעזר (חלק י סימן נ"ב אות ג) דן בשאלה מעניינת: האם הקביעה שהכול הולך אחר המנהג תקפה גם במנהגים שאינם על פי התורה וההלכה? תשובתו חד-משמעית: יש להתחשב במנהג המדינה, כל עוד הוא ידוע לשני הצדדים, ואין אחד מהם טוען שהטעוהו או שהוליכוהו שולל.

הציץ אליעזר שוזר בדבריו גם את העיקרון "דינא דמלכותא - דינא", כלומר שההלכה מכירה בחשיבותן של תקנות קברניטי המדינה. מאחר שיש שהגבילו את היקפו של דין "דינא דמלכותא", מוסיף הציץ אליעזר ומצדד בחידוש החשוב שחידשו כמה מן האחרונים בעניין אופיו וצביונו של המשטר הדמוקרטי:

"בדורות הללו, שכל מדינה יש לה בית נבחרים מכל המדינה (פרלמנט), וכל החוקים נחתכים על פי הנבחרים האלה - מעתה כל מה שעושים ומתקנים לטובת המדינה הוה כקיבלו עליהם כל החוקים, יען שכל אנשי המדינה בוחרים צירים לבית הנבחרים ושולחים אותם לתקן להם תקנות טובות ומועילות. אשר על כן, בדברים שבממון, אף שהוא היפך מדברי תורה, יש להם הכח והעוז לתקן תיקון המדינה, וכל מה שעשו הנבחרים נחשב כמו שעשו הקהל בעצמם תקנה, דשלוחו של אדם כמותו".

אין ספק שקשה מאוד לקבל מנהגים הנוגדים באופן מובהק את דברי התורה. אבל הציץ אליעזר מכיר בחשיבותם של חיי מסחר תקינים, ובעיקר במצב שאנשים שומרי תורה ומצוות חיים בצוותא עם מי שאינם שומרים תורה ומצוות או אף עם גויים. מחמת הצורך הזה מעמיק הציץ אליעזר את עמדת הרמב"ם בכל הנוגע למנהג, וקובע שהמחוקקים הם כעין שלוחיו של כל אדם ואדם, ולכן התקנות שקבעו מחייבות את כל אזרחי המדינה בכל עִסקה שהיא.