בבא קמא | דף יח | העדאה לצרורות

סוגייתנו מביאה את בעייתו של רבא – שאינה מוכרעת בסוגיה – אם יש העדאה לצרורות, כלומר אם לאחר שבהמה הזיקה באמצעות צרורות שלוש פעמים גדל סכום חיובה לכדי תשלום הנזק השלם.

הרא"ש (ב, ב) התקשה בשאלה מדוע לא הביא הרי"ף איבעיא זו של רבא בהלכותיו (אומנם בגרסתנו האיבעיא מופיעה, כפי שהעיר הפלפולא חריפתא באות ה). הוא מנסה לתרץ את שיטת הרי"ף, אך נשאר בסופו של דבר בצריך עיון.

שאלה דומה שאל הים של שלמה (סימן ד') על הרמב"ם, והשיב כי ספקו של רבא אם יש העדאה לצרורות תלוי למעשה בספק הראשון המובא בשמו בסוגייתנו – האם את חצי הנזק בצרורות משלם המזיק מן העלייה או מגופו של השור. הגמרא מסבירה שדין צרורות מורכב: מצד אחד משלמים חצי נזק, בדומה לקרן, ומצד שני מאפייני הנזק דומים לאלה של רגל, כיוון שהיזק על ידי צרורות הוא דרכה של הבהמה (בדומה לרגל ובניגוד לנזקי קרן, שאינם כדרכה). לפיכך, מבארת הגמרא, הסתפק רבא עד כמה השוותה ההלכה למשה מסיני בין צרורות ובין קרן – רק לעניין חצי נזק או גם לעניין תשלום מגופו והעדאה. הים של שלמה טוען כי הכרעת הפוסקים שצרורות משתלמים מן העלייה מלמדת שההלכה למשה מסיני מצטמצמת לחצי נזק בלבד, ואינה כוללת השוואה רחבה יותר לדיני קרן, וממילא ברור שגם אין מקום להעדאה בצרורות.

תירוץ שונה הוצע באמרי משה (כח, ג). האמרי משה מביא את קושייתו של רש"י (יח ע"ב סוף ד"ה אלא): מה עניין העדאה לצרורות? הלוא דרכו של שור להזיק בצרורות, ואיננו צריכים שיזיק כך שלוש פעמים כדי להבין שזו דרכו! האמרי משה כותב שקושייתו של רש"י שייכת דווקא אם נסבור שההעדאה נועדה ללמדנו על אופיו של השור, אך אם העדאה היא מעין רחמנות שריחמה התורה על המזיק – שנותנים לו הזדמנות נוספת, ועוד אחת, קודם שמחייבים אותו בנזק שלם – הריהי שייכת אף בצרורות. שאלה זו, אם ההעדאה היא מעיקר הדין או מ'רחמנות', מקבילה למעשה לשאלה אם פלגא נזקא קנסא (וההעדאה היא מעיקר הדין) או ממונא (וההעדאה נובעת מ'רחמנות'). מכל מקום, האמרי משה טוען כי מאחר שנפסק שלגבי קרן פלגא נזקא קנסא, הרי נתברר כי עניינה של ההעדאה ללמד על אופיו של השור, וכיוון שבירור זה אינו נצרך בצרורות – פשוט שאין בהם דין העדאה.

נשים לב כי תירוציהם של הים של שלמה ושל האמרי משה חלוקים ביניהם בדבר היחס שבין קרן לצרורות לפי המסקנה. לדעת הים של שלמה לא הושוו צרורות לקרן אלא לעניין גובה התשלום, בעוד האמרי משה סבור שאפשר להשוותם לדינים נוספים אם דינים אלו שייכים גם בצרורות.