ב`ק נב - מסירת מפתח

  • הרב שמואל שמעוני

בבא קמא דף נב - מסירת מפתח / הרב שמואל שמעוני

"א"ר יהושע בן לוי: המוכר בית לחבירו, כיון שמסר לו מפתח - קנה. היכי דמי? אי בכספא, ליקני בכספא! אי בחזקה, ליקני בחזקה! לעולם בחזקה, ובעי למימר ליה 'לך חזק וקני', וכיון שמסר לו מפתח, כמאן דאמר ליה 'לך חזק וקני' דמי" (נא ע"ב - נב ע"א).

מפשטות הגמרא משמע, שמסירת המפתח בפני עצמה אינה נחשבת קניין חזקה בבית, אלא רק תחליף לאמירת "לך חזק וקני" הנלווית לקניין החזקה; וכך אכן פירשו התוספות ד"ה כיון. ואולם, התוספות הביאו גם את דעת הרשב"ם (בבא בתרא נג ע"א, ד"ה והשתא), שניתן למכור בית על ידי מסירת המפתח; ומן הסתם פירש בסוגייתנו שלא הייתה דעת למכור את הדירה במסירת המפתח, אלא רק על ידי ההחזקה בדירה עצמה. כמובן, הדוחק בפירוש זה ניכר.

כפי שציינו התוספות, הרשב"ם הביא ראיה לשיטתו מסוגיה בפסחים:

"המשכיר בית לחבירו, אם עד שלא מסר לו מפתחות חל ארבעה עשר - על המשכיר לבדוק, ואם משמסר לו מפתחות חל ארבעה עשר - על השוכר לבדוק" (פסחים ד ע"א).

להבנת הרשב"ם, קניין השכירות הוא הקובע לעניין חובת בדיקת חמץ, והוא חל משעת מסירת המפתח, ומכאן שמסירת המפתח נחשבת מעשה קניין בבית. ואולם, התוספות הדפו ראיה זו בקלות: "ודוקא גבי חמץ הוא דתלוי במסירת מפתח, דמי שמפתח בידו עליו לבדוק, כיון שהוא יכול ליכנס בזה הבית לבדוק". לדבריהם, הטלת החובה על השוכר אינה נובעת מזכויותיו הקנייניות בבית, כפי שהבין הרשב"ם, אלא מכך שמבחינה מציאותית, לו יש הנגישות לבית, ועל כן הרגע הקובע הוא מסירת המפתח.

הראב"ד דחה באופן אחר את ראייתו של הרשב"ם:

"ומסירת מפתח לא קנה, לפי הסוגיא של בבא קמא, לא לענין מקח וממכר ולא לענין שכירות. ואף על פי שלענין ביעור חמץ תלו את הדבר במסירת מפתח, לא מפני שקנה אותה בכך, אלא מפני שסלק המשכיר את עצמו מאותו חמץ, וכמי שהפקירו דמי, דאסח דעתיה מיניה, וקם ליה ברשות שוכר, והשוכר שבא ברשותו עליו לבערו. הלכך, אם מסר לו מפתח קודם ארבעה עשר על השוכר לבדוק" (תשובות ופסקים סימן קט"ו).

יש להוסיף, שגם אם נבין שהטלת החיוב בבדיקת חמץ על השוכר מבוססת על זכויותיו הקנייניות בבית כשוכר, אפשר שיש לחלק בין מעשה הקניין בשכירות לבין מעשה הקניין במכר. כאשר אדם מעוניין לקנות את גוף הקרקע, עליו לבצע מעשה חזקה בקרקע עצמה, דהיינו: גדר, נעל או פרץ כלשהו (בבא בתרא פ"ג מ"ג). קניינו של השוכר, לעומת זאת, הוא קניין בתשמישים, ולא בגוף הדירה, ולשם כך די לקבל החזקה בתשמישי הדירה, המיוצגים על ידי המפתח. ואולי זו כוונת דברי רש"י בפסחים שם: "מסירת מפתח הוא קנין השכירות".