ב`ק קה - שני דינים במצוַת השבת הגזֵלה

  • הרב אביהוד שורץ

בבא קמא דף קה - שני דינים במצוַת השבת הגזֵלה / אודי שוורץ

הסוגיות שאנו עומדים בהן עוסקות, בין היתר, במצוַת השבת הגזֵלה. סוגייתנו מעלה ספק מעניין, המחדד את אופייה המיוחד של מצוה זו.

הרמב"ם (הלכות גזלה ואבדה פ"א ה"ו) פסק שאסור לגזול אפילו חפץ שאין בו שווה פרוטה, אך מצוַת "והשיב את הגזֵלה אשר גזל" (ויקרא ה', כג) נוהגת רק בגזלה שיש בה שווה פרוטה. סוגייתנו (קה ע"א) מסתפקת באדם שגזל שווה פרוטה בדיוק והחזיר חלק ממנו: מחד גיסא, לא החזיר את כל הממון שנטל, אך מאידך גיסא, כעת אין בידו שווה פרוטה - האם עליו לקיים מצוַת השבה? תשובתה של הגמרא ("אף על פי שגזילה אין כאן, מצות השבה אין כאן") אינה ברורה, אך רוב הראשונים (עיין למשל ברא"ש) קבעו שגם כאן יש מצוה להשיב את הגזלה.

לכאורה עמדה זו תמוהה: חפץ שאין בו שווה פרוטה אינו מוגדר כלל כישות ממונית, והיאך יכולה מצוה כלשהי לחול עליו?! ממורנו הרב ליכטנשטיין שליט"א שמעתי, שיש לבאר את הדבר על פי הבחנה יסודית בין שני סוגים של מצוַת ההשבה:

א. מצוַת השבה הנובעת מהמציאות הממונית - היות ממונו של הנגזל ביד הגזלן.

ב. מצוַת השבה הנובעת מציווי מפורש של התורה, ללא קשר למציאות הממונית.

ביטוי מעניין להבחנה זו יש בסנהדרין דף עב ע"א. הסוגיה שם עוסקת במי שגנב חפץ במחתרת, דהיינו במציאות שלבעל הבית מותר להרגו כהגנה עצמית: האם עליו להשיב את החפץ? לדעת רבא (שם), הגנב חייב בהשבה אם החפץ בעין, אך פטור אם הוא נשבר. מה סברתו?

נראה לומר שבגזֵלה רגילה יש שני החיובים: החיוב הממוני הפשוט והחיוב שחייבה התורה את הגזלן. החיוב השני מופקע בבא במחתרת משום "קים ליה בדרבה מיניה": מאחר שיש על הגנב חיוב מיתה ("אין לו דמים", שמות כ"ב, א), לא ניתן לחייבו ממון; לכן אם החפץ נשבר, שוב אין ממון של הנגזל בידי הגזלן, וגם אין עליו שום חובת השבה אחרת. עם זאת, כל עוד החפץ בעין, חייב הגזלן להשיבו מצד המציאות הממונית הפשוטה - שהחפץ של הנגזל מצוי בידו - על אף שאין עליו חובת ההשבה הייחודית שחידשה התורה.

האיבעיא בסוגייתנו מהווה מודל הפוך: מצד דיני הממונות הפשוטים אין חובת השבה, שהרי אין כאן ממון; אבל המצוה הייחודית שחידשה התורה להשיב את הגזלה קיימת, ויהא ערכה הממוני הנוכחי של הגזֵלה אשר יהא.

לסיום נעיר, כי הגם שבמהלך העיון כללנו גנֵבה וגזֵלה בחדא מחתא, מפסקי הרמב"ם עולה שיש לחלק ביניהן בדיוק בעניין זה: בגזלה אכן יש שתי מצוות ההשבה; אבל בגנֵבה אין חיוב ההשבה הייחודי של התורה, אלא רק החובה הממונית הפשוטה שיש על הגנב להשיב את ממון הזולת שבידו. האחרונים התלבטו בעניין זה (עיין למשל חוות יאיר סימן קצ"ג), ואין כאן המקום להאריך בראיות השונות שהובאו לכאן ולכאן.