בראשית | תיאור הבריאה בבראשית ב'
- קרא את הפרק בכללותו ועמוד על תיאור הבריאה כפי שהוא מתואר שם. נסה לצייר תרשים של השתלשלות הבריאה והשוה לאמור בפרק א. האם שמת לב לתנועה שקיימת בין שני התיאורים?
- על פי האמור בפס' ה. מהי תכלית הבריאה? השוה לאמור בפרק א בפס' כח-כט.
- השוה בין האמור בפס' ז לתיאור המקביל בפרק א. ובין האמור בפס' טו-יז לתיאור המקביל בפרק א בפס' כח-ל. האם ניתן לשים לב למגמה שהולכת ומתעצבת בפרקנו שמנוגדת למגמה הקיימת בפרק א?
ביישוב ההבדל שבין שני הפרקים יש להסב את תשומת ליבנו לדבריהם של חז"ל בספרי במדבר פיסקא קלא ד"ה (קלא) וישב:
ר' עקיבא אומר כל פרשה שהיא סמוכה לחברתה למידה הימנה. רבי אומר הרבה פרשיות סמוכות זו לזו ורחוקות זו מזו כרחוק מזרח ממערב
חז"ל לא פעם דרשו סמיכויות בין פרשיות והשתמשו במיקום הפרשה ככלי פרשני מובהק. עי' למשל ברכות י., סג., תענית כו:, מועד קטן כח., זבחים פח: ועוד ועוד. בכמה מקרים ניתן לשים לב שדרשת חז"ל הינה ברמת פשט התורה ממש ולא כדרוש בלבד. פרשות שמשמשות דוגמא מובהקת לכך מצויות בספר במדבר פרק כד (יד-כה) ופרק כה. הקשר שבין שני הפרקים אינו אומר דבר, חז"ל לעומת זאת דרשו את הסמיכות ביניהם כפי שהיא מופיעה בגמרת סנהדרין קו. וברש"י על אתר:
לכה איעצך - מה לך לעשות. ומה היא העצה, אלהיהם של אלו שונא זמה הוא כו',
האב"ע אכן מביא את דברי חז"ל וכותב:
לכה איעצך - י"א הטעם על בנות מואב. וזה דבר רחוק, בעבור שאמר באחרית הימים.
אמנם רש"י מסב את תשומת ליבנו לדברי התורה כמה פרקים לאחר מכן:
תדע שבלעם השיא עצה זו להכשילם בזמה, שהרי נאמר הן הנה היו לבני ישראל בדבר בלעם (לקמן לא, טז):
והנה לנו דוגמא מובהקת לכך שהתורה רומזת בסמיכות הפרשיות בין דברי בלעם לחטא ישראל עם בנות מואב למה שהיא כותבת כמה פרקים לאחר מכן שאכן בלעם הוא זה שעמד מאחורי המזימה.
ניתן להעתיק את המודל ולנסות להסביר את הקשר שבין פרקים א ו-ב בספר בראשית דוקא בשל הסמיכות שביניהם. הוי אומר: פרק ב בסמיכותו שופך אור חדש על פרק א.
האם תוכל למצוא רמזים בתוך פרק א שעולים בקנה אחד עם האמור בפרק ב?
עי' למשל בפרק א בפס' כו-כז. עמוד על הקושי שבפס' ועי' בפרק ב בפס' כא-כד. מהי תשובתו של פרק ב לקושי שבפרק א?
דוגמא נוספת: כזכור עמדנו על הקשר שבין שלושת הימים הראשונים לשלושת הימים האחרונים. ביניהם גם מתבטא קשר מובהק בין היום השלישי ליום השישי. האם תוכל למצוא ביטוי לקשר כזה בפרק ב. מהי האמירה של פרק ב כלפי הקשר שבין היום השלישי לשישי? האם תוכל למצוא לה רמזים בפרק א?
דוגמא נוספת שאפשרית: רש"י כזכור מדגיש בפסוק ג בפרק א: וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל - אף בזה אנו צריכים לדברי אגדה ראהו שאינו כדאי להשתמש בו רשעים והבדילו לצדיקים לעתיד לבא.
ייתכן שדוקא בפרק ב מצויה הסיבה לדבריהם של חז"ל. כיצד? (השוה בין מעשה הבריאה של פרק א לזה של פרק ב)
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)