ברו"ש- תכנים

  • הרב משה ליכטנשטיין
בית המדרש הוירטואלי

 

עיוני תפילה

ברוך שאמר - תכנים

בָּרוּךְ שֶׁאָמַר וְהָיָה הָעולָם בָּרוּךְ הוּא בָּרוּךְ עושה בְרֵאשִׁית בָּרוּךְ אומֵר וְעושה בָּרוּךְ גּוזֵר וּמְקַיֵּם בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הָאָרֶץ בָּרוּךְ מְרַחֵם עַל הַבְּרִיּות בָּרוּךְ מְשַׁלֵּם שכָר טוב לִירֵאָיו בָּרוּךְ חַי לָעַד וְקַיָּם לָנֶצַח בָּרוּךְ פּודֶה וּמַצִּיל בָּרוּךְ שְׁמו

בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם הָאֵל הָאָב הָרַחֲמָן הַמְהֻלָּל בְּפִי עַמּו מְשֻׁבָּח וּמְפאָר בִּלְשׁון חֲסִידָיו וַעֲבָדָיו וּבְשִׁירֵי דָוִד עַבְדֶּךָ נְהַלֶּלְךָ ה' אֱלהֵינוּ בִּשְׁבָחות וּבִזְמִירות נְגַדֶּלְךָ וּנְשַׁבֵּחֲךָ וּנְפָאֶרְךָ וְנַזְכִּיר שִׁמְךָ וְנַמְלִיכְךָ מַלְכֵּנוּ אֱלהֵינוּ יָחִיד חֵי הָעולָמִים מֶלֶךְ מְשֻׁבָּח וּמְפאָר עֲדֵי עַד שְׁמו הַגָּדול בָּרוּךְ אַתָּה ה' מֶלֶךְ מְהֻלָּל בַּתִּשְׁבָּחות

תוכן הברכה

ברכת ברו"ש מתחלקת לשני חלקים נפרדים- יחידה הפתיחה ויחידת הברכה, הנבדלים זה מזה מבחינה צורנית ע"י פתיחת הברכה הנמצאת באמצע ברו"ש ושונים גם מבחינת תכניהם.

פתיחת הברכה עוסקת בבריאת העולם, בקיום הטבעי ובהשגחה, והיא משתלבת היטב בפסוקי-דזמרה בכלליותם- העוסקים בעולם הטבע וההשגחה. גופה של הברכה לעומתה, איננה עוסקת בשבח העולם כשלעצמו אלא בעצם מושג השבח, ובכך יוצר יחד עם ישתבח את המסגרת כללית לפסוד"ז, שהיא ברכה המתייחסת 'מלמעלה' לנושא השבח (יסוד אחר העולה מהצמדתם של ברו"ש וישתבח, הוא חיזוק מימד המלכות והעבדות, במערכת היחסים של הקב"ה ועמו).

בשירי דוד עבדך

הגרי"ד סולובייצ'יק הדגיש בכתביו את הקושי הגדול בדבר עצם יכולתו של האדם לשבח את בוראו (לענין פסוד"ז בפרט, עיין בשעורים לזכר אבא מארי ח"ב- השיעור בענין 'פסוקי דזמרא'; ולענין תפילה בכלל עיין בשיעורים רבים באותו הכרך), ולכן דייק בברו"ש שישנה קביעה המתירה את אמירת השבח על סמך התקדים של מעשה האבות-

בִּלְשׁון חֲסִידָיו וַעֲבָדָיו וּבְשִׁירֵי דָוִד עַבְדֶּךָ נְהַלֶּלְךָ ה' אֱלהֵינוּ (לדידו, זו גם הסיבה למרכזיותו הרבה של 'אשרי' המדגישה את "דור ודור נגיד גדלך", ולשיטתו ניתן גם לצרף את ההצעה המובאת בספר המנהיג שהיה ראוי לומר 'נשמת' מידי יום ביומו, היות וגישה זו מוצאת את ביטויה המרכזי באמירות הכלולות בנשמת)

בפיסוק הברכה קשה להחליט לאן שייך המשפט 'ובשירי דוד עבדך'-

מחד, ניתן לשייכו למשפט שלפניו-

המשבח ומפאר בלשון חסידיו ועבדיו ובשירי דוד עבדך, נהללך ה' אלהינו בשבחות ובזמירות

וכך, שירי דוד מוזכרים כתקדים כללי של שבח, אך לא כמקורות הספציפיים שבהם ייעשה שימוש בפסוד"ז.

מאידך, ניתן גם לשייכו למשפט שאחריו ולומר-

משבח ומפאר בלשון חסידיו ועבדיו, ובשירי דוד נהללך ה' אלהינו בשבחות ובזמירות

כאשר שירי דוד עבדך נתפסים כטקסטים שינוצלו לצורך פסוד"ז (כפי שאכן המצב ברוב המזמורים).

סברתנו האישית, נוטה לכיוון האפשרות הראשונה, אך בדברי האבודרהם למשל, מובאת גרסה-

בשבחיו ובזמיריו

המשייכת את המשפט- דווקא לנאמר אחריו.

הרב משה ליכטנשטיין