ברכות דף כג – שהרי פכין קטנים מצילין באהל המת

  • יהודה רוזנברג
הגמרא בסוגייתנו דנה בכלי שבו יש להניח את התפילין כדי למנוע פגיעה בכבודן, וקובעת:
"ובלילה עושה להן כמין כיס טפח, ומניחן.
אמר אביי: לא שנו אלא בכלי שהוא כליין, אבל בכלי שאינו כליין – אפילו פחות מטפח".
אביי קובע כי אם הכלי שבתוכו מניחים את התפילין הוא הכלי המיוחד להן – יש להקפיד שחללו של הכלי יהיה טפח לפחות, אך אם זהו כלי אחר, שאינו מיוחד לצורך התפילין – די בכלי קטן יותר.
הראשונים נחלקו בשאלה מהו המקרה הנדון בסוגיה. רש"י מסביר שמדובר על אדם הרוצה להניח את התפילין בביתו למשך הלילה, והגמרא קובעת שכדי להימנע מהנחת התפילין על הריצפה – יש להניחן בתוך כלי כמתואר לעיל. לעומת זאת, הרמב"ם (תפילין ד, יט) הביא דינים אלו בנוגע לאדם הרוצה להיכנס עם תפיליו לבית הכסא.
בהמשך הסוגיא מוכיחה הגמרא את דעת אביי, הסובר שכלי שאינו מיוחד לתפילין מועיל גם אם הוא קטן מטפח, מדין "צמיד פתיל". דין זה קובע כי אף שכלים הנמצאים באוהל המת נטמאים, כלים הנמצאים בתוך כלי חרס סגור היטב – מוקף "צמיד פתיל" – נשארים בטהרתם.
בפשטות, נראה שכלי המוקף צמיד פתיל עשוי לפעול בשתי דרכים כדי להציל את הכלים שבתוכו מלהיטמא:
א. הכלי המוקף צמיד פתיל חוצץ בפני הטומאה ומונע ממנה להיכנס אל תוכו.
ב. הכלים שבתוך הכלי המוקף צמיד פתיל אינם נחשבים כנמצאים באוהל המת.
לאיזה מאופני הפעולה של צמיד פתיל דומה המקרה המופיע בסוגייתנו? יתכן שבנקודה זו יש מחלוקת בין שתי ההבנות שהצגנו לעיל:
א. לדעת רש"י הכלי נועד לחצוץ בין התפילין לקרקע, ובכך הוא דומה לפעולה הראשונה של כלי המוקף צמיד פתיל.
ב. לדעת הרמב"ם תפקידו של הכלי להוות מקום עצמאי שבו שוהות התפילין, וכך הן אינן נחשבות כנמצאות בבית הכסא אלא בתוך הכלי, המהווה מעין רשות העומדת לעצמה, בדומה לאופן הפעולה השני של צמיד פתיל.
אמנם, הבחנה זו אינה הכרחית: רש"י אכן משתמש בפירוש בביטוי "להפסיק בינם לקרקע", אך בדעת הרמב"ם ניתן לחלק בין שני המקרים המובאים בסוגיא. יתכן שלדעתו כלי המיוחד לתפילין אכן דורש שיעור טפח, שהוא שיעור אהל, משום שהתועלת שהוא מביא מבוססת על הגדרת התפילין כנמצאות ברשות עצמאית, אך יתכן שכלי שאינו מיוחד לתפילין, ואינו בטל להן, פועל מדין חציצה, ומפריד בינן ובין אויר בית הכסא.
[בשולי הדברים נעיר כי הרא"ה מסביר את סוגייתנו באופן שונה. לדעתו הצורך בשיעור טפח בכלי המיוחד לתפילין אינו נובע מכך שיכולתו של כלי כזה לחצוץ פחותה משל כלי רגיל, אלא שכבודן של התפילין דורש שהכלי המיוחד להן יהיה בשיעור חשוב, ואין להניחן באופן קבוע בכלי קטן, שאינו חשוב.]