ברכת התורה- ברכה רצופה

  • הרב משה ליכטנשטיין
בית המדרש הוירטואלי

 

עיוני תפילה

ברכת התורה- ברכה רצופה

בשבוע שעבר, הצגנו את ברכת התורה כמחברת בתוכה שלש ברכות נפרדות. בשעורנו הקרוב, נבקש לעסוק בברכת התורה מהנחת יסוד אחרת, המתייחסת אליה כסדרת ברכות הנוגעות בתורה מזויות שונות ומגוונות.

לעסוק בדברי תורה- העמל

בנוסחי העדות השונות, קיימת מחלוקת האם לפתוח את הברכה בלשון 'לעסוק בדברי תורה', או בלשון 'על דברי תורה' (ועיין בהרחבה בטור ובב"י בסי' מז.). אמנם, לשתי הנוסחאות קיימת הנחה משותפת- והיא מיקודה של הברכה כקשורה לעיסוק האינטנסיבי והמעמיק בתורה, כמו גם ראיית החוויה הלימודית כמוקד עצמאי. לדידה של הנחה זו, מצות לימוד-תורה איננה מצווה פורמלית ורגילה או "הכשר-מצוה" לקיום המצוות המעשיות, אלא מצוה חריגה בדרישתה- להשקעת כל כחו ומרצו של האדם בלימוד התורה כחוויה מתמדת. בלימוד התורה, איננו רוצים רק 'לצאת' ידי חובת המצווה (שכן לשם-כך די בקריאת-שמע של שחרית וערבית ועיין מנחות צט:) אלא, מבקשים ושאופים לעמול בצורה מתמדת-

לעסוק בדברי תורה

והערב נא- העונג

אנו אמונים ומכירים בדבריו של רש"י-

מצוות לא ליהנות ניתנו - לישראל, להיות קיומם להם הנאה, אלא לעול על צואריהם ניתנו (ר"ה כח.)

אך יחד-עם-זאת, מבקשים גם שתלמוד תורה לא יהיה פקודה או צו בלבד, אלא כל חיותו ומהותו של האדם- שאיננו מסתפק במימד העול והחיוב. תורת-ישראל בונה את זיקת האדם לא-לוהיו, ולכן מחויב הוא להעריבה בקרבו ובקרב תלמידיו- נסו לדמיין לשם המשל, אדם שאוכל את כל סעודותיו רק בגלל שכך צווה עליו הרופא- מה תהיה תחושתנו כלפיו? האם זהו המודל שאותו נרצה לאמץ? (כל-זאת מעבר לשקול המעשי, המקשה מאד על אדם לקיים לאורך זמן- תחומים שאינם אהובים עליו).

לדידנו נראה, שאותם הכללים הנכונים במזוננו הגופני, יהיו נכונים גם במזוננו הרוחני, ולכן, נבקש בכל יום ויום את הערבת התורה-

טוּב טַעַם וָדַעַת לַמְּדֵנִי כִּי בְמִצְוֹתֶיךָ הֶאֱמָנְתִּי (תהלים קיט)

טַעֲמוּ וּרְאוּ כִּי טוֹב יְהוָה (תהלים לד)

ולהשלמת התמונה, נציין את דבריו החשובים של הט"ז-

שהתורה אינה מתקיימת אלא במי שממית עצמו עליה דהיינו שעוסק בפלפול ומשא ומתן של תורה כמ"ש על בחקותי תלכו ע"מ שתהיו עמלים בתורה משא"כ באותם הלומדים ד"ת מתוך עונג ואינם יגעים בה אין התורה מתקיימת אצלם (ט"ז או"ח סי' מז)

ונציע, שהנכון ביותר הוא לאמץ את המסר העולה מן הברכות, ולשלב יחדיו את שני האלמנטים.

הרב משה ליכטנשטיין