ברכת עושה מעשה בראשית על נהרות

  • הרב ירון בן צבי
בית המדרש הוירטואלי

 

דף יומיומי

ברכות דף נט – ברכת עושה מעשה בראשית על נהרות

בסוגייתנו מובאים מספר דברים עליהם מברכים ברכת "עושה מעשה בראשית", וביניהם הנהרות:

"ואמר רמי בר אבא אמר רב יצחק: הרואה פרת אגשרא דבבל אומר ברוך עושה בראשית והאידנא דשניוה פרסאי - מבי שבור ולעיל, רב יוסף אמר: מאיהי דקירא ולעיל".

המרדכי כתב שברכה זו של עושה מעשה בראשית ביחס לנהרות נאמרת רק על אלו המוזכרים במקרא כמו נהר חדקל ונהר פרת. באופן זה פסק גם רבי יוסף קארו (שולחן ערוך אורח רכח, ב):

"על כל הנהרות מברך, אלא על ארבע נהרות דכתיבי בקרא, כמו חדקל ופרת והוא שראה אותם במקום שלא נשתנה מהלכם על ידי אדם".

רבי אברהם הלוי (מגן אברהם שם ג) לא ראה סיבה לחלק בין הנהרות וכתב כי כוונת הפוסקים היא שיש לברך על כל נהר שהוא גדול כמו ארבעת אלה המוזכרים במקרא:

ברם, ניתן לתת טעם לחלוקה בין הנהרות המקראיים ושאר הנהרות, נאמר במסכת בכורות (דף נה עמוד ב) שמקורם של כל הנהרות הוא מארבע אלה. אם נקבל דברים אלה מתקבל על הדעת לומר שאין לברך אלא רק על מקור הנהרות – אלו שנבראו בששת ימי בראשית.

רבי אליהו וולף שפירא (אליה רבה רכח) כתב שלמעשה אין לשאלה זו השלכה למעשה, משום שכל שיש ספק אם נשתנה הנהר או האם הוא היה קיים בששת ימי בראשית – אין לברך עליו. רבי ישראל מראדין (משנה ברורה שם) הסתפק האם סתם נהר השתנה או לא.

מפשט דברים אלה נראה שאין חלוקה בין שינוי בידי אדם לשינוי שנעשה על פי הטבע – כלומר, נהרות שנתהוו כתוצאה מתזוזות הקרקע לאחר ששת ימי בראשית אין לברך עליהם. לפי זה מדוע לא נאמר דבר דומה ביחס להרים – שמא גם הם נתהוו לאחר ששת ימי בראשית מסיבה דומה. יתכן להסביר זאת על פי הנאמר במסכת עבודה זרה (דף מו עמוד א) שאפילו כאשר שינויים נעשים בהר הוא עדיין נחשב כמי שלא נשתנה מברייתו, ולכן שונה הדבר מנהר שעל ההר מברכים ואילו על נהר לא.

הרב ירון בן צבי