דילוג לתוכן העיקרי

שופטים פרק יא | בת יפתח - האמנם חזרה על עקידת יצחק?

פרט לעקידת יצחק, שהיוותה מצע לפרשנים, להוגים וליוצרים בבואם לעסוק בקשר שבין הקב"ה והאדם, מצאנו סיפור תנ"כי נוסף שבו הוקרב אדם לקב"ה - סיפורה של בת יפתח. יפתח הגלעדי היה בן אישה זונה, שהודח ממשפחתו והקיף עצמו בעדת אנשים ריקים. כאשר בני גלעד ביקשו לצאת למלחמה נגד בני עמון, זקני השבט פנו ליפתח וביקשו ממנו לעמוד בראש הצבא. יפתח נענה לבקשתם, בתנאי שאם ינצח במלחמה - ימונה לראש אנשי גלעד. זקני גלעד נענו לבקשתו, ויפתח יצא בראש הצבא למלחמה.

בצאתו למלחמה, נדר יפתח נדר לה': "אִם נָתוֹן תִּתֵּן אֶת בְּנֵי עַמּוֹן בְּיָדִי, וְהָיָה הַיּוֹצֵא אֲשֶׁר יֵצֵא מִדַּלְתֵי בֵיתִי לִקְרָאתִי בְּשׁוּבִי בְשָׁלוֹם מִבְּנֵי עַמּוֹן - וְהָיָה לַה' וְהַעֲלִיתִהוּ עוֹלָה". למורת רוחו, היוצאת מדלת ביתו עם בואו היתה לא אחרת אלא בתו, ואכן - יפתח הקריב אותה לה': "ויעש לה את נדרו אשר נדר". הפרשנים אמנם הסבירו שיפתח לא הרג את בתו אלא רק אסר עליה להינשא, אך פשט הפסוקים מלמד כי יפתח אכן הקריב את בתו לקב"ה. חז"ל התייחסו למעשה זה בשלילה רבתי: "'אשר לא ציוויתי ולא דיברתי ולא עלתה על לבי': 'אשר לא ציוויתי' - זה בנו של מישע מלך מואב [שהקריב את בנו הבכור], 'ולא דיברתי' - זה יפתח, 'ולא עלתה על לבי' - זה יצחק בן אברהם".

מה חשב יפתח? מדוע הוא היה מוכן לסכן את בתו היחידה? ככל הנראה, יפתח היה כה בטוח בעצמו, עד שהשווה עצמו לאברהם וציפה שהקב"ה יזמן גם לו איל שיצא מביתו ראשון. למעשה, כפי שראינו, הקב"ה לא זימן ליפתח שום איל, וכך פותח המדרש שצוטט לעיל: "שלושה שאלו שלא כהוגן, לשניים השיבו כהוגן, לאחד השיבו שלא כהוגן, ואלו הן: אליעזר עבד אברהם [שהבטיח לתת את יצחק לנערה שתתן לו לשתות], ושאול בן קיש [שהבטיח את בתו לכל מי שיכה את גלית], ויפתח הגלעדי". ואכן, מהו ההבדל בין יפתח לבין אליעזר ושאול? מדוע הם נענו כהוגן ורק יפתח נענה שלא כהוגן?

לאורך כל הפרק, ניתן לראות שיפתח מתייחס למלחמה כאל עניין פרטי שלו, ולא כאל עניין ציבורי וכללי. הוא משתמש במינויו לראש הצבא כקרש קפיצה להשגת מעמד שלטוני, הוא אינו קורא לבני אפרים להצטרף למלחמה, ומעל לכל - הוא נודר קרבן אישי לה' אם צבא ישראל ינצח במלחמה. יפתח חושב שהניצחון הוא נצחונו האישי, ולא ניצחון של כלל העם, ולכן עליו להודות לקב"ה באופן פרטי.

בניגוד לאברהם נביא ה', יפתח אינו נביא ואינו איש אלוקים. ייתכן שגם המדרש, הדורש על יפתח את המילים "אשר לא דיברתי", רומז לכך שיפתח מתנהל באופן עצמאי ואינו מתחשב בדברי הקב"ה. במבט רחב יותר, סיפור זה משקף את ההבדל העקרוני שבין אבות האומה ומנהיגיה הרוחניים לבין המושיעים בספר שופטים, שתפקידם מתמצה בהנהגת ישראל במלחמה ובהצלת העם מיד צר.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)