דילוג לתוכן העיקרי

עירובין | דף פט | גג הבולט לרשות הרבים

 

במשנה הפותחת את הפרק (פט עמוד א) הובאה מחלוקת תנאים באשר לטלטול בין גגות הסמוכים זה לזה. דעת חכמים היא שאסור לטלטל בין גג אחד למשנהו, משום שהם נחשבים כרשויות נפרדות, ובגמרא (פט עמוד א) הובאה מחלוקת בשאלת הטלטול בתוך כל אחד מן הגגות בפני עצמו, לדעת חכמים:

"איתמר, רב אמר: אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות, ושמואל אמר: מותר לטלטל בכולו.
במחיצות הניכרות - דכולי עלמא לא פליגי. כי פליגי - במחיצות שאינן ניכרות. רב אמר: אין מטלטלין בו אלא בארבע אמות, לא אמר גוד אסיק מחיצתא, ושמואל אמר: מותר לטלטל בכולו, דאמר גוד אסיק מחיצתא".


דעת רב היא שמכיוון שהמחיצות בין הבתים לא ניכרות לעומדים על הגג, אין הן נחשבות כמחיצות וממילא כל גג נחשב כפרוץ למקום האסור לו והוא אסור בטלטול. התוספות (ד"ה במחיצות) למדו מכאן השלכה נוספת:

"ואומר ר"י דגגין שלנו שבולטין ראשיהן לרה"ר... הוי כרמלית דלא מינכרא מחיצתא... והואיל וכן כל הגג אסור כי כל הגג נפרץ במילואו לכרמלית לאותה בליטה הבולטת לרשות הרבים".


התוספות מתארים מציאות נפוצה אצלם של גגות שראשיהם בולטים לרשות הרבים, וטוענים שהגג כולו נאסר בטלטול משום כך, לדעת רב שלא מחשיב את מחיצת הבית כמחיצה כאשר אין היא ניכרת לעומדים על גבי הגג.

מהו בדיוק מעמדו ההלכתי של הגג שאותו מתארים התוספות? באופן פשוט מסתבר לומר שאם אין אנו מחשיבים את מחיצות הבית כמחיצות, יהיה לגג כולו דין 'כרמלית', שהרי אין לו מחיצות, וכך מפורש בדברי הרא"ש (פרק ט סימן ב):

"הלכך גגין שלנו שבולטין ראשיהן לרשות הרבים ולא מינכרא מחיצתא הויין כרמלית ואסור לטלטל על גבן ד' אמות".


אמנם, מדברי התוספות נראה שלגג עצמו יש דין רשות היחיד, ורק משום שהוא פרוץ לחלק הבולט מעל רשות הרבים אסור לטלטל בו. ולכאורה קשה: כיצד יש לגג עצמו דין רשות היחיד אם אין לו מחיצות?

בכדי ליישב את דעת התוספות חידש המהרש"א על אתר חידוש גדול:

"ויש ליישב דודאי בליטה הבולטת לרה"ר וגדיים בוקעין בו נעשה כרמלית אבל כל שאר הגג שעומד עד כנגד המחיצות אינו נעשה כרמלית כיון דא"א שם לגדיים דבוקעין בו והוי רה"י אף שאין המחיצות ניכרות".


כלומר, בכדי להגדיר את הגג כרשות היחיד די בכך שלא יוכלו בפועל גדיים לבקוע בו, ואין צורך במחיצות ממש. החידוש הגדול מסברה בדבריו הוא שרשות היחיד מוגדרת לפי התפקוד שלה בפועל גם מבלי שיש לה מחיצות במובנן ההלכתי המקובל. וכבר כתב האבני נזר (או"ח סימן רעב) על דברי המהרש"א הללו: "הופיע רוח הקודש בבית מדרשו של מהרש"א דמוכח ברשב"א שבת כוותיה". (וכך עולה גם מדברי המאירי סוכה ד עמוד א, ועיין בחידושי הגר"ח הלכות סוכה ד, יא)

אופן אחר להבין את עמדת התוספות מופיע בשולחן ערוך הרב (או"ח שמה, כג). לדעתו הגג נחשב רשות היחיד משום שרשות היחיד של הבית עולה עד הרקיע והיא כוללת בתוכה גם את הגג, אף שהמחיצות עצמן אינן עולות עד הרקיע ולכן הגג נחשב כפרוץ למקום האסור ואסור לטלטל בו.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)