נידה | דף לב | גזרת כותים

ישנה מחלוקת תנאים האם הכותים הם גרי אמת או 'גרי אריות' ואינם נחשבים כיהודים. מכל מקום, על אף שהכותים קיימו מצוות הם לא קיבלו עליהם את דברי חכמים, שהם התורה שבעל פה.

הגמרא בסוגייתנו מבארת מדוע המשנה גזרה שבנות כותים טמאות ונחשבות לנדות מיום לידתן בניגוד לבנות ישראל:

"אנן דדרשינן אשה ואשה, וכי חזיין מפרשי להו - לא גזרו בהו רבנן, אינהו דלא דרשי אשה ואשה, וכי חזיין לא מפרשי להו - גזרו בהו רבנן".

דהיינו, מעצם העובדה שהכותים לא שמרו על מסורת חכמים לא קבלו את הדין שתנוקת שרואה דם נידה נטמאת, ונמצא שכאשר תינוקת היתה רואה דם לא היו מרחיקים אותה מטהרות.

מדברי הגמרא מפורש שמדובר כאן על גזירת חכמים. אולם, הבנה זו קצת קשה משום שהמשנה נשנתה כשיטת רבי מאיר החושש למיעוט ואם כן לדידו זהו דין תורה! בעלי התוספות מתרצים את הקושיה בכך שאם לא הייתה גזירה מדרבנן אף רבי מאיר לא היה חושש במקרה זה. הסיבה לכך היא משום שלא רק שיש מיעוט תינוקות שרואות דם, אלא שיש חזקה שרוב תינוקות לא רואות דם כלל משעת לידתה ממש ואם כן כל עוד לא השתנתה חזקה זו עלינו להעמיד אותה על חזקתה. אם כן, יש כאן רוב וחזקה המכריעים כי תינוקת לא רואה, והחשש שתינוקת תראה הוא חשש למיעוט מתוך מיעוט ואף רבי מאיר לא חשש למיעוט שכזה. ממילא ברור שאף לדעת רבי מאיר דין תינוקת שרואה דם הוא דרבנן בלבד.

רבי בצלאל רנשבורג (חכמת בצלאל) כתב שהסיבה לכך שיש לחשוש במקרה זה אף למיעוט של מיעוט היא מכיון שהכותים נזהרו על הלכות נדה ואם היו ישראל רואים שהכותים היו נוהגים טהרה בקטנות שראו דם נדה היו עלולים לבוא לידי טעות ולסבור שבאמת אין תינוקת מטמאה. יתכן לומר שגזירה זו באה בכדי ללמד את ישראל שלא להקל בדין זה של דם קטנה בכלל.

דיון זה אודות דם נידה של בנות כותים יכול להוות מקור לתשובה למחלוקת אותה הצגנו בתחילת דברינו. כלומר, אם נאמר כדברי רב ששת שדם בנות כותים אכן מטמא מהתורה אנו למדים שהכותים הם גרי אמת שרק כך נוכל להבין מדוע חכמים גזרו אף בדם של תינוקות כותים - שאם נאמר שכותים לא נחשבים כיהודים לא שייכת כל טומאת נדה בבנות כותים ובוודאי שלא את הגזירה בתינוקותיהם.

ברם, יתכן לומר שאף לדעת מי שסובר שכותים אינם גרי אמת, מכל מקום גזרו חכמים טומאה על בנות כותים בכדי שלא יתחתנו ישראל עם נשים אלה. יש לציין שחכמים גזרו על טומאת נדה על כל מי שאינה יהודייה מרגע היותה בת שלוש שנים (עבודה זרה דף לז עמוד א) ואילו בבנות של כותים גזרו מרגע לידתן. יתכן להסביר את טעם חומרא זו כפי שהסביר רבי בצלאל רנשבורג לעיל – משום שהכותים מקיימים מקצת מהמצוות, רצו חכמים להרחיק אותם יותר משאר הגויים.