גזלן ושומר: מי אחראי יותר?

  • הרב שמואל שמעוני

גזלן ושומר: מי אחראי יותר?

בדרך כלל, אנו רגילים לחשוב שאחריותו של גזלן על החפץ שגזל חמורה יותר מאחריותו של שומר על פיקדון שהופקד אצלו. אחריותו של הגזלן היא מוחלטת, והוא חייב לפצות את בעל החפץ בכל מקרה של אונס, בניגוד לשומר, שאחריותו היא חלקית, ויש מקרים שבהם הוא פטור מלפצות את הבעלים. למעשה, נראה שיש גם צד שני למטבע: לשומר יש מחויבות כלפי החפץ ומוטלת עליו חובת שמירה, ואילו הגזלן לא קיבל על עצמו מעולם חובת שמירה. לכן, חיובו של השומר עשוי להיות חמור יותר מחיובו של הגזלן. הבחנה זו בין שומר לבין גזלן באה לידי ביטוי בשתי הלכות חשובות:

א. בשבוע שעבר ראינו את ההלכה שאם החפץ הגזול נהרס, הגזלן חייב לשלם את שווי החפץ בשעת הגזילה אפילו אם שוויו עלה מאז (אלא אם כן הגזלן שבר את החפץ בידיו). הרמב"ן והריטב"א (בבא מציעא מג ע"א) הקשו על הלכה זו מהגמרא (בבא מציעא מג ע"ב) הקובעת שאם פיקדון נשבר, השומר חייב לשלם את שווי החפץ בשעת השבירה, ולא בשעה שהחפץ הופקד אצלו. מכאן, שאם שווי החפץ עלה בין לקיחתו מהבעלים לבין שבירתו - הגזלן ישלם את השווי הנמוך יותר (כשעת הגזילה), ואילו השומר ישלם את השווי הגבוה (כשעת ההיזק)!

הרמב"ן והריטב"א ענו על שאלה זו בניסוחים שונים (עיין בקצות החושן רצ"א, א), אך העיקרון של שתי התשובות זהה: הגזלן התחייב באופן מוחלט בשעת הגזילה, ולכן אירועים שהתרחשו אחריה אינם משנים את חיובו. לעומתו, מחוייבותו של השומר לבעלים ממשיכה גם אחרי ההפקדה, ולכן שיעור החיוב נקבע רק ברגע שהחפץ ניזק.

ב. התוספות בבבא קמא נו ע"ב ד"ה פשיטא חידשו שאם אדם גזל פירות ומקצתם הרקיבו בפשיעה - הוא יכול עדיין להשיב אותם לבעלים (אם ההרקבה אינה נחשבת לשינוי), ולומר לו "הרי שלך לפניך". התוספות מנמקים זאת בכך שהגזלן "לא קיבל עליו שמירה". בניגוד אליו, שומר שחלק מהפירות שהופקדו אצלו הרקיבו בשל פשיעתו - חייב לשלם על כך שלא עמד בחובת השמירה, וחייב לפצות את הבעלים על הנזק שנגרם לפירותיו.