גיטין דף כו – כתיבת הטופס לשמה

  • הרב ירון בן צבי

מדברי רבי אלעזר בסוגייתנו משמע שצריך לכתוב גם את הטופס לשמה. יחד עם זאת, רש"י (ד"ה לא לכתוב) דחה אפשרות זו וכתב 'ובלבד שישייר תורף לכתוב לשמה'; אם לא נקבל דבריו יוצא שיש בתקנה סוג של הפקעת הקידושין דרבנן שמכך תקנתם הגט כשר; לכך נתייחס בהמשך.

רבי אלעזר פוסל במשנתנו טופסי גטין שלא נכתבו לשמה גזרה שמא יכתוב אף את התורף, וכך מפורש בגמרא (לעיל דף כא ע"ב) בעניין כתיבת גט במחובר: "אין כותבין טופס שמא יכתוב תורף". הקושי הוא בכך שהמסקנה בסוגיה היא כשיטתו של רבי אלעזר אשר פוסל טופס גט שנכתב שלא לשמה אך לגבי כתיבת גט על מחובר הוא אומר רק שאין לעשות זאת לכתחילה אבל אם כבר נכתב הגט אז הוא כשר1. בנוסף, בסוגיית כתיבת גט על ידי חרש שוטה וקטן מכשיר שמואל גיטין שנכתבו על ידן אף על גב שהם לא יכולים לכתוב לשמה. מכך משמע שמותר לחרש שוטה וקטן לכתוב טופס הגט לכתחילה, כמו ששנינו "הכל כשרין לכתוב את הגט, אפילו חרש שוטה וקטן".

רבי אברהם בן דוד בהשגותיו על דברי הרמב"ן (ספר הזכות גיטין י ע"ב) כתב שההלכה היא כרבי אלעזר שפסל טופסי גטין הכתובים שלא לשמה וכפי האמור בסוגייתנו: "הלכה כר"א. קרי רב עליה דר"א טובינא דחכימי". מסיבה זו רבי אברהם בן דוד אף לא פסק את דברי הגמרא בדף כא (ע"ב) להלכה ולכן אם נכתב טופס במחובר אף אם תלשו אותו קודם שנכתב הטורף, הגט פסול. כמו כן, זו הסיבה שפסק שגט אשר נכתב על ידי חרש שוטה וקטן כשר רק כאשר גדול עומד על גביו.

הרמב"ן כתב שחכמים פסלו רק בסופר שכתב טופס גט שלא לשמה, משום שזהו מקרה שכיח, אבל הם לא גזרו כלל בטופס שנכתב על ידי חרש שוטה וקטן, משום שמדובר במקרה שאינו מצוי. כך גם לגבי כתיבה במחובר, אסרו חכמים על אדם רגיל לכתוב במחובר לכתחילה, מפני שזה שכיח יותר מאשר כתיבת גט על ידי חרש שוטה וקטן. הסיבה שאין הגט פסול בשונה ממקרה של סופר היא שאף כתיבת זו לא מצויה כמו כתיבת סופר.

הרמב"ם (הלכות גירושין פרק ג הלכה ז) פסק כתנא קמא ולא כרבי אלעזר וזאת בניגוד לסוגיה ממנה מובן שהלכה כרבי אליעזר: "מפני תקנת סופר התירו חכמים לסופר שיכתוב טופסי גיטין ויניח מקום האיש ומקום האשה ומקום הזמן ומקום הרי את מותרת לכל אדם כדי שיכתבם לשם האיש המגרש ולשם האשה המתגרשת".

אפשר להציע שהרמב"ם דחה את סוגייתנו מפני הסוגיה לעיל בדף כא (ע"ב) וזאת גם לאור פסיקתו (פרק א הלכה ז):

"אין כותבין במחובר אפילו טופס הגט. כתב הטופס במחובר ותלשו, ואחר כך כתב שם האיש ושם האשה והזמן והרי את מותרת לכל אדם וחתמו ונתנו לה כשר".

המשמעות של דבריו היא שטופסי גטין כשרים בדיעבד, כשיטת תנא קמא שמותר לסופרים לכתוב טופסי גטין2. בנוסף, גם כתיבת טופס בידי חרש שוטה וקטן כשרה בדיעבד לפי הרמב"ם(פ"ג הלכות יז-יח)., ובמקרה שגדול עומד על גביו מותר אף לכתחילה. כלומר, אין לפסול את טופסי הגיטין בדיעבד.

רבנו ניסים3 הסביר את דברי הרמב"ם:

"אבל הרמב"ם... מפני תקנת סופר התירו חכמים לסופר שיכתוב תופסי גיטין כו' נראה שהוא סובר דאע"ג דרב פסיק הכא כר"א לא קי"ל הכי דדחינן לה מקמי דרב יהודה אמר שמואל ורב הונא משמיה דעולא דאוקמוה למתני' דהכל כשרין לכתוב את הגט... וכבר כתבתי שם שיש לחלק ביניהן ולקיים את שתיהן".

אפשר שההסבר למה שנאמר בתחילת הדברים הוא שלדעת רבי אלעזר צריך לכתוב את הטופס לשמה, מבוסס על הנאמר בסוגיה בדף (כג ע"א)

"כשהוא כותבו לתורף לשמה כאילו כותבו לטופס לשמה".

כלומר, לא מדובר בתקנה של טופס משום תורף, אלא חכמים תקנו דרישה של לשמה בכתיבת הטופס. אם אכן זה ההסבר אז כתיבת טופס על ידי חרש שוטה וקטן פסולה (ולא ניתן להציע חילוק כפי דברי הרמב"ן). מכך אולי ניתן לומר שהאמור בסוגיה בדף כג (ע"א) בה אנו למדים שכתיבת חרש שוטה וקטן כשרה, לא כשיטתו של רבי אלעזר ולכן הרמב"ם לא פסק כפי סוגייתנו.

_______

[1] ראה לעיל דף כא ע"ב

2 בתלמוד ירושלמי (וילנא) מסכת גיטין פרק ג מובאת שיטה של רבי יוחנן שדין לשמה הוא לא חלק מדין כתיבת הגט אלא דין בכתיבת השמות.

3 אך לדעתו אין סתירה בין הסוגיות.