גיטין דף כז – שטר נפול

  • הרב ירון בן צבי

מהמשנה בסוגייתנו אנו למדים שלא ניתן להשתמש בגט שאבד אלא אם כן יש סיבה להניח שהגט הנמצא הוא הגט שאבד. לשיטת רבה קיים חשש בגט רק במידה והתקיימו שתי 'גריעותות': א. מדובר מקום שהשיירות מצויות ב. מדובר באיזור בו קיימים שני אנשים בעלי אותו השם. לשיטת רבי זירא, לעומת זאת, אף אם התקיים רק התנאי של נפילה במקום שהשיירות מצויות עולה החשש של פגם בגט.

 

על שיטת רבה עולה השאלה: אם החשש הוא שיש עוד אדם בעל שם דומה, מדוע לא די בתנאי זה; ולא רק זאת אלא שסביר יותר שחשש זה יהיה במקום שבו השיירות מצויות (כפי דברי רבי זירא). בכדי להבין סוגיה זו נעיין בנושא של שטר נפול:

 

במסכת בבא מציעא  (דף יב ע"ב) אנו למדים שבשטר נפול עולה החשש שמא מדובר בשטר מוקדם, דבר שלא חוששים לו בשטר רגיל, ומכך למדים שמעצם נפילת השטר הוא מאבד מהתוקף שלו. באופן זה פסק הראב"ד, בהשגתו על פסיקת הרמב"ם (הלכות גנבה ואבדה פרק יח הלכה יד)1:

"דין זה אינו מחוור אם הוחזק נפול בבית דין או אפילו בעדים, ואין דנין בו מעשה".

לדבריו, שטר שונה משאר חפצים משום שמטרתו היא לספר לנו את  מה שאירע. על כן, עצם היות השטר אבוד גורמת לחוסר ידיעה והחזרת השטר לא מוציאה אותנו מידי הספק של אשר אירע2.

 

אפשר שרבה דורש את שני התנאים משום שמדובר חלקים שונים; חלק אחד הוא קביעה שהגט אבד, וחלק שני הוא החשש לקיומו של אדם נוסף עם אותו השם. כלומר, העובדה שהגט נפל במקום שהשיירות מצויות מגדיר את הגט כאבוד, וזאת בשונה מגט שנפל במקום שלא עוברים בו שאין חשש שהגט ילקח על ידי אחר. כך, כאשר מצרפים חשש זה עם החשש השני - מאבד השטר מהתוקף שלו.

 

את דברי רבי זירא, לעומת זאת,  ניתן להבין באופן הבא: אפשר שהחשש לדעתו הוא רק שיש עוד אדם עם שם זהה ודי בכך ששיירות מצויות בכדי להיכנס לחשש זה. מאידך, ניתן לומר שגם רבי זירא סבור שמה שגורם לשטר לאבד מהתוקף שלו הוא היותו אבוד אך לדעתו די בכך ששיירות מצויות. אמנם הספק של רבי זירא בגמרא הוא רק במקרה של שיירות מצויות אך לא נידונה השאלה מה יהיה במקרה שבו ידוע שיש שני בני אדם עם אותו השם אך אין שיירות מצויות; נראה כי  נחלקו הראשונים בדבר: לדעת רבי יום טוב אשבילי רבי זירא פוסל את הגט כאשר ידוע שיש שני אנשים בעלי אותו השם ואילו רבנו ניסים טוען שלא ניתן ללמוד ממקרה אחד לשני משום

"דטפי איכא למיחש בשיירות מצויות אע"פ שלא הוחזקו ממאי דאיכא למיחש בשהוחזקו כיון שאין השיירות מצויות" .

_______

[1] "כל השטרות הנמצאות שדינן שלא יחזיר, אם החזיר הרי אלו כשרים, וגובין בהן, ואין מוציאין אותן מתחת יד בעליהן, והרי הם בחזקתן ואין חוששין להם"

2 לדעת הרמב"ם לא משתנה תוקפו של השטר בשל הסיבה שנאבד, ולמעשה השטר הוא ככל חפץ אחר שנאבד.