גיטין דף נג – היזק שאינו ניכר

  • הרב ירון בן צבי

סוגייתנו עוסקת בדינו של אדם המזיק את חבירו בהיזק שאינו ניכר1.

הדיון נפתח במסגרת דברי המשנהף

"המטמא והמדמע והמנסך בשוגג פטור במזיד חייב".

האמוראים נחלקו בהבהרת קביעה זו. לדעת חזקיה היזק שאינו ניכר הוא היזק לכל דבר ועניין ולדעת רבי יוחנן היזק שאינו ניכר לא חשוב להיזק עליו אנו למדים בספר ויקרא2 (אלא רק מתקנת חכמים). למסקנה מובאים דבריו של רב פפא שמביא לראיה ממסכת בבא קמא כי אם אדם גזל דבר מה ואותו הדבר נאסר בהנאה או השווי השתנה מכפי שהיה בשעת הגזילה הגזלן לא צריך להחזיר את הממון אלא אומר לנגזל 'הרי שלך לפניך'. מדין זה, אנו למדים שהיזק שאינו ניכר אינו נחשב להיזק.

בעלי התוספות (ד"ה גזלן הוא וממון מעליא בעי לשלומי) שואלים כיצד מדמה רב פפא בין דין של אדם המזיק בידיים לדין של אדם שהנזק נעשה באופן עקיף, שהרי במקרה של נזק שנעשה מאליו יכול הגזלן לומר 'הרי שלך לפניך' אפילו כאשר הנזק ניכר כמו בפירות שהרקיבו מקצתן. ההסבר של בעלי התוספות הוא שלפי הדעה שאף היזק שאינו ניכר הוא היזק אזי למעשה רואים את ההיזק כאילו הוא ניכר ולכן מדובר בשינוי משמעותי אשר בו הגזלן קונה על ידי שינוי. כמו כן, ניתן להסביר את דברי בעלי התוספות באופן אחר – ניתן לומר כי כוונתם היא שהיזק שאינו ניכר למעשה יוצר שינוי בחפץ עצמו.

מה שלא ברור מדברי בעלי התוספות הוא מדוע ישנה הבחנה בין נזק של גזלן, אשר יכול לומר הרי שלך לפניך לנזק רגיל שנעשה בידיים, אשר בו אין יכולת לומר הרי שלך לפניך; כלומר, אם אין נזק ניכר מדוע שלא יהא יכול לומר הגזלן לנגזל הרי שלך לפניך?

אפשר ותשובה לכך קיימת בדברי רבי יעקב בן אשר (חושן משפט סימן שנג סעיף א) אשר כתב ב'טור' כי אם נעשה שינוי ולא היה שינוי שם יכול הגזלן לומר לנגזל הרי שלך לפניך. אמנם לפי דברי בעלי התוספות באמת נעשה שינוי בחפץ אך משום ששמו של החפץ נשאר, לא מדובר בשינוי ברמה שניתן לחייב בעקבותיה.

_______

[1] במסכת בבא קמא (דף ה ע"א) בהתייחסה לאבות הנזיקין של רבי חייא דנה בסוגיית היזק שאינו ניכר.

2 "ומכה בהמה ישלמנה" (ויקרא פרק כד, כא), מרבים נזק הדומה לזה שעליו מדובר בפסוק אך לא היזק שאינו ניכר.