גיטין דף נד – 'חד בתרי בטל'

  • הרב ירון בן צבי

 

כחלק מהדיון בסוגייתנו בשיטת רבי יהודה נאמר כי מהתורה 'חד בתרי בטל, רבנן הוא דגזור וקא קניס רבי יהודה'; כלומר, מהתורה אגוז אחד של ערלה בטל ברוב מועט של שני אגוזים של היתר. יסוד הדין, על פי הגמרא במסכת חולין (יא ע"א) הוא מהפסוק בספר שמות (כג, ב) "אחרי רבים להטות".

אמנם מהתורה אין חילוק בין הדינים השונים אך חכמים קבעו שיעורים שונים לביטול האיסורים. באופן דומה, קבעו חכמים גם שדברים מסוימים לא מתבטלים משום שהם 'חשובים' כמו אגוזי פרך  שבסוגייתנו.

האמור בסוגייתנו שופך אור על הנלמד במסכת חולין (דף פז ע"ב), שם נאמר שלדעת רבי יהודה מין במינו אינו בטל מהתורה. ר"ל, בסוגייתנו נאמר באופן פשוט כי 'חד בתרי בטל' ומדובר בתערובת של מין במינו (אגוזי פרך עם אגוז פרך), שהרי אם לא נאמר כן נמצא שניתן בקלות להפריד בין האסור והמותר ומסיבה זו אין מקום להתיר את התערובות קודם שהוצא האיסור מתוכה.

מכך שהדיון עצמו הוא בשיטתו של רבי יהודה נראה לומר כי מוכח שכוונתו של רבי יהודה במסכת חולין שמין במינו אינו בטל היא לגבי תערובת של דבר 'לח' שבפועל מצטרף לתערובת ולא ניתן להפרידו. זאת בשונה מדבר 'יבש' שכל חתיכה עומדת בפני עצמה וניתן לומר על כל חתיכה בפני עצמה שהיא מהרוב (שמותר).