גיטין דף עד - בידה לקיים

  • הרב ירון בן צבי

בסוגייתנו מובאת ברייתא אשר סותרת את דברי רב יהודה שאומר שאם גט נקרע או אבד קודם שנתנה האישה את הכסף היא אינה מגורשת. הנושא הנדון בברייתא הוא בעל שהתנה את הגירושין מאשתו בכך שעליה לתת לו סכום של כסף:

"הרי זה גיטך על מנת שתתני לי מאתים זוז – אף על פי שנקרע הגט או שנאבד מגורשת ולאחר לא תנשא עד שתתן"

נאמר שאישה זו לא תינשא לאדם אחר עד שתשלם את הכסף, כפי שנאמר בתנאי. הסיבה לכך היא משום שקיים חשש שהיא לא תשלם את הכסף ונמצא שהיא עדיין נשואה לראשון ובניה מהשני יהיו ממזרים, וכפי שכתב רש"י  (ד"ה ולאחר לא תנשא"):

"דדילמא לא יהבה ונמצא גט בטל".

נבהיר: מדובר בתנאי לקיום שבו אם רוצה הצד המותנה לגרום לכך שהמעשה יצא אל הפועל, עליו לקיים את התנאי. במצב זה, כל עוד לא יקוים התנאי, המעשה עומד. יחד עם זאת אי קיום התנאי לא מבטל את המעשה שכן בכל רגע נתון, קיימת האפשרות לקיים התנאי ולגרום לקיום המעשה.

רבי יעקב בן אשר (טור, אבן העזר סימן קמג) כתב שאם עברה אשה על הוראה זו, על בעלה השני להוציאה משום שהיא ספק אשת איש. הקושי באמור הוא שמדובר בדבר שבידה של האישה, והסיבה להוציאה היא רק משום חשש שמא לא תקיים התנאי ואם כן מדוע לחייב את הבעל להוציאה הרי אפשר תקיים את התנאי כעת.

למעשה מסוגייתנו משמע שאם ישנו תנאי בגירושין ישנו חשש שמא התנאי לא יקוים, דברים אלו סותרים את הנאמר להלן (דף פד ע"א) שלא חוששים לכך. בסוגיה להלן מדובר במקרה שבו התנאי לגירושין הוא דבר שאינו תלוי בה, ומסיבה זו נאמר שהיא לא מגורשת מהחשש שלא תוכל לקיים את התנאי. המשמעות של מסקנה זו היא שאם היה מדובר בתנאי ש'בידה לקיים' הרי שהיה מותר לה להינשא לאחר אפילו קודם קיום התנאי1, מה שעומד בסתירה לנאמר בסוגייתנו.

רבי שלמה בן אדרת (חידושי הרשב"א דף פד ע"א ד"ה תניא) כתב שאין על בעלה השני חובה להוציאה משום שבידה לקיים את התנאי2. ההסבר לסתירה בין הסוגיות הוא שלכתחילה לא תנשא לאחר קודם קיום התנאי, אך אם כבר עשתה כן אז לא תצא.

__________

 

[1] על דעת שיקויים לאחר מכן.

[2] ואפשר שיהיו אסורים מדרבנן בתשמיש עד שתקיים את התנאי.