דילוג לתוכן העיקרי

זבחים | דף קיד | דם שנתקבל בשתי כוסות

 

המשנה (דף קיא:) עורכת השוואה בין דם חטאת שנתקבל בכוס אחת ובין דם חטאת שנתקבל בשתי כוסות:

"חטאת שקבל דמה בכוס אחד, נתן בחוץ וחזר ונתן בפנים, בפנים וחזר ונתן בחוץ - חייב, שכולו ראוי בפנים.
קבל דמה בשתי כוסות, נתן שניהם בפנים - פטור, שניהם בחוץ - חייב, אחד בפנים ואחד בחוץ - פטור, אחד בחוץ ואחד בפנים - חייב על החיצון והפנימי מכפר."


כלומר, כאשר דם החטאת נתקבל בכוס אחת חייב הן על תחילת מתנותיו והן על שיריו, ואילו כאשר נתקבל בשתי כוסות חייב רק אם נתן את תחילת מתנותיו מהכוס הראשונה בחוץ ולא אם נתן את הדם מהכוס השנייה בחוץ (לאחר שנתן מן הכוס הראשונה בפנים).

הגמרא (קיב.) מבארת שהמשנה סבורה כדעת רבי נחמיה שמחייב על מתן שיירי הדם בחוץ, ולכן מחייבת בכוס אחת שנתן את שייריה בחוץ. כמו כן, המשנה סבורה כת"ק דרבי אלעזר בן רבי שמעון (לעיל לד:) שכאשר הדם נתקבל בשתי כוסות ונתן את מתנותיה מן הכוס הראשונה נדחתה הכוס השנייה ולכן פטור על נתינתה בחוץ.

פסק הרמב"ם בסוגיה זו מפתיע בכך שהוא הפוך מדברי המשנה בשני הדינים (הל' מעשה הקרבנות יט, יג):

"המקבל דם חטאת בכוס אחד נתן ממנו בחוץ וחזר ונתן בפנים חייב על הניתן בחוץ, שהרי כולו ראוי ליקרב בפנים, ואם נתן ממנו בפנים וחזר ונתן בחוץ פטור מפני שהן שירים.
אבל אם קבל בשני כוסות, בין שנתן שניהן בחוץ, או אחד בחוץ ואחד בפנים, או אחד בפנים ואחד בחוץ הרי זה חייב."


הפער בין הרמב"ם והמשנה ביחס לכוס אחת שנתן את שייריה בחוץ מובן יחסית, משום שהמשנה היא כדעת רבי נחמיה ואילו הרמב"ם פסק כחכמים שאין חייבים על שיריים שניתנו בחוץ. אמנם פסק הרמב"ם ביחס לשתי כוסות תמוה ביותר, שהרי גם אם הרמב"ם היה פוסק כרבי אלעזר בן רבי שמעון (בניגוד לדבריו בהל' פסוהמ"ק ב, כא) שהכוס השנייה לא נדחתה, עדיין לא היה צריך לחייב על נתינתה בחוץ שהרי מדובר בשיריים שהרמב"ם פוטר בהם. ואכן כתב הראב"ד על דברי הרמב"ם: "זה אינו כלום".

בכדי ליישב את דברי הרמב"ם הציע ר' חיים הלוי פירוש מחודש בדבריו. בניגוד לפשט הגמרא שבה מדובר במקרה שבו כל מתנות החטאת ניתנו בפנים ורק השיריים ניתנו בחוץ, הרמב"ם עוסק במקרה שבו רק מקצת מתנות החטאת ניתנו בפנים ושאר מתנותיה ניתנו בחוץ. חידושו של הרמב"ם (על פי הגר"ח) הוא שלאחר שנתן מקצת מתנות החטאת נחשב שאר הדם כשיריים שפטורים על נתינתם בחוץ, למרות שעדיין לא סיים את מתנות החטאת! משום כך פוטר הרמב"ם כאשר מדובר בכוס אחת והדם הנותר נחשב כשיריים, ואילו דווקא בשתי כוסות הוא מחייב משום שהדם שבכוס השנייה לא נדחה כל עוד לא נגמרו מתנות החטאת. כמו כן, הדם שבכוס השנייה לא נחשב כשיריים משום שהדם לא נזרק מתוכה.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)