דרך אכילה

  • הרב ירון בן צבי
בית המדרש הוירטואלי

 

דף יומיומי

פסחים דף כג – דרך אכילה

בעיון על דף כא הזכרנו את עניין 'הנאה כדרכה'. העיקרון שהנאה אסורה היא רק 'הנאה כדרכה' ' אינו ייחודי רק לאיסורי חמץ. למעשה מדובר בעקרון יסוד, הקובע שכל דיני התורה נאמרו רק בכדרכן, נבאר את הדברים:

בסוגייתנו, בביאור טעמו של תנא קמא על הפסוק 'וכי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל' (ויקרא, יט, כג), הלשון ונטעתם מהווה הוכחה לכך שמדובר באילן הנטוע ליחיד:

מאי טעמא דתנא קמא - דכתיב ונטעתם - ליחיד משמע לרבים לא משמע, כתב רחמנא לכם - להביא את הנטוע לרבים.

רש"י (ד"ה ונטעתם ליחיד משמע) כתב שאין דרך לרבים לנטוע -על כן, כוונת ניסוח התורה 'ונטעתם' בלשון רבים היא שעל כל אחד ואחד יש מצווה לנטוע אילן. לענייננו ניתן להשוות בין הקביעה שאין דרך רבים לנטוע, לקביעה שאין דרך לאכול באכילה שלא כדרכה (ועל כן אין חיוב על אכילה כזו), ואף לקביעה שאין דרך לבצע מלאכה שלא בדרך עשייתה (ועל כן מי שעושה מלאכה כזו בשבת, למשל, ייפטר).

כך ניתן גם לראות מהאמור במסכת יומא (דף מז עמוד ב) אודות הקמיצה והחפינה, שרק אם הן נעשו כדרך שבני אדם עושים אותן אזי הן כשרות (וכל הספק בסוגיה שם הוא רק מה נקרא דרך בני אדם). וכן ביחס לאמור במסכת בבא קמא (דף נג עמוד א), שם המילה 'ונפל', בפסוק שמדבר על שור או חמור שנפלו לתוך בור, נדרשת על מנת להבהיר שהשור צריך ליפול 'בדרך נפילה' ואם הנפילה לא הייתה 'בדרך נפילה' בעל הבור פטור מתשלום. התייחסוית נוספת לעניין 'דרכו' ו'שאינו דרכו' ניתן למצוא אף במסכת חולין דף קלז ובמסכת ראש השנה דף לד.

לאור האמור, דבריו של רבי צבי פסח פרנק (הר צבי בכורות כה) מוקשים – לדבריו פטור כ'לאחר יד' (המגדיר את הדברים שנעשים שלא באופן הנורמאלי לעשייתם, אלא 'כלאחר יד') נאמר רק במלאכת שבת ולא בשאר איסורים.

יתכן להסביר שיש חילוק בין שינוי לשינוי: ישנם שינויים עקרוניים אשר מגדירים את המעשה כמעשה השונה מזה אשר נאסר בתורה (התוצאה שונה). במקרים אלה, (בחפינה למשל), המעשה שנעשה בשינוי לא יחיל את החלות של המעשה הנדרש על ידי התורה (פעולת החפינה בשינוי לא תחשב כפעולת חפינה). לעומת זאת, ישנם שינויים שאין בהם דבר עקרוני, מלבד דרך עשייה שונה (התוצאה זהה), בשינויים מעין אלה הפטור קיים רק בשבת.

הרב ירון בן צבי