סוכה | דף נב | הַכֹּל בִּכְתָב מִיַּד ה' עָלַי הִשְׂכִּיל

בברייתא שבסוגייתנו נאמר כי ניתן לעשות שינוי בתבנית המקדש בכדי ליצור גדר ולמנוע קלקול, על כן שינו את התבנית על מנת ליצור מרחק בין גברים לנשים, ולא לאפשר קלות ראש במקדש:

תנו רבנן: בראשונה היו נשים מבפנים ואנשים מבחוץ, והיו באים לידי קלות ראש, התקינו שיהו נשים יושבות מבחוץ ואנשים מבפנים. ועדיין היו באין לידי קלות ראש. התקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה. היכי עביד הכי? והכתיב: "הכל בכתב מיד ה' עלי השכיל" (דברי הימים א, כח, יט)! - אמר רב: קרא אשכחו ודרוש, "וספדה הארץ משפחות משפחות לבד משפחת בית דוד לבד ונשיהם לבד" (זכריה יב, יב). אמרו: והלא דברים קל וחומר. ומה לעתיד לבא - שעוסקין בהספד ואין יצר הרע שולט בהם - אמרה תורה אנשים לבד ונשים לבד, עכשיו שעסוקין בשמחה ויצר הרע שולט בהם - על אחת כמה וכמה.

דברים אלו שונים מהאמור במסכת זבחים, שם נאמר כי אסור לעשות כל שינוי בבניין המקדש. נעיין בתמצית: במסכת זבחים (דף לג ע"א) נאמר ששחיטת הקורבן כשרה גם אם היא נעשתה בידי מי שפסול לעבודת הקודש, משום שקיימת בעיה טכנית – מצד אחד מצורע אינו יכול להיכנס לעזרה עקב טומאתו, ומצד שני על המצורע לסמוך על הקורבן אותו מביא בסיום צרעתו. למסקנת הגמרא שם המצורע יכול לסמוך על הקרבן שלו במקום אחר ממקום השחיטה; על מסקנה זו, אומרים אביי ורבא שהסיבה שלא עושים פישפש במקום בכדי שיוכל המצורע לסמוך היא משום שאסור לעשות שינויים במקדש – דבר זה נלמד מהפסוק בדברי הימים "הַכֹּל בִּכְתָב מִיַּד ה' עָלַי הִשְׂכִּיל כֹּל מַלְאֲכוֹת הַתַּבְנִית" (דברי הימים א, כח יט).

מנגד, בתלמוד הירושלמי (מגילה פרק ג הלכה א) קיים הסבר נוסף לפסוק זה:

רבי ירמיה בשם רבי שמואל בר רב יצחק: מגילה שמסר שמואל לדוד ניתנה להידרש. מה טעמא? הכל בכתב - זו המסורת; מיד ה' - זו רוח הקודש; עלי השכיל - מיכן שניתנה להידרש.

את האמור בסוגייתנו, ניתן להבין על פי דברי הירושלמי הנזכרים – ניתן לשנות את מבנה המקדש בהתאם לצרכי הדור, ולעשות 'תקנה גדולה' - וכפי שנאמר בסוגייתנו 'קרא אשכחו ודרשו'.

על אף האמור, הקושי מהסוגיה במסכת זבחים עדיין קיים. רבי משה פינשטיין (אגרות משה או"ח חלק א לט) מסביר שמהאמור בגמרא למדים שיש חיוב מהתורה להתקין מרפסת זו על מנת להבדיל בין הגברים לנשים, ולכן אין נחשבת בניית המרפסת שינוי בבניין המקדש. אולם, לפי דבריו מה שכתבנו, והצורך בפסוק אינם מובנים.

יתכן להציע חילוק בין סוגייתנו והסוגיה בירושלמי לבין הסוגיה במסכת זבחים ולומר כי השינוי, כשהוא נדרש לצורך תיקון המציאות של הדור (למשל: כשנדרשים לשמור על צביון התורה), הנו דבר מחויב. אולם, כאשר מטרת השינוי היא רק בכדי להקל על מציאות ספציפית שאין בה תיקון מהותי – כמו במצורע, לא ניתנה האפשרות לשינוי.