דילוג לתוכן העיקרי

הא־ל האישי והא־ל הכללי

בפעם שעברה עסקנו בהבדל שבין שמותיו של הקב"ה - אלוהים והוי"ה. הסברנו, כי שם אלוהים מתייחס לתיאורו של הקב"ה כמקור כל הכוחות בעולם, ואילו שם הוי"ה הוא שמו הפרטי של הקב"ה, המתייחס ישירות אליו - כמו, להבדיל, שם פרטי אצל בני אדם.

לחלוקה שבין שני השמות הללו ישנה משמעות מרחיקת לכת מבחינה אמונית. שני השמות משקפים שני סוגי קשר שונים בין האדם לה'. ישנו הבדל עצום בין קשר עם 'מקור הכוחות בעולם' לבין קשר ישיר עם הקב"ה, המתבטא בהיחשפות לשמו הפרטי. נסביר זאת במשל:

נניח שאנו נכנסים למפעל רחב מימדים ומתגלה לפנינו תמונה מרשימה של פועלים רבים שעובדים בהתאמה גמורה אחד עם השני, וכך הם מייצרים תוצרת רבה ואיכותית. אין ספק כי נסיק מייד כי יש למפעל הזה מנהל מוכשר ביותר, שיודע לכוון את העובדים שיפעלו בצורה מופלאה כזו. אמנם, מלבד הידיעה כי המנהל מוכשר, לא נוכל לדעת עליו דבר נוסף. לא נוכל ליצור איתו קשר אישי, וכמובן - לא נוכל לדעת את שמו הפרטי. מתי נוכל לדעת זאת? רק כשהוא יחליט לפתוח את דלת משרדו ולהזמין אותנו אליו, נוכל להכירו באופן ממשי ואף נדע במהרה מהו שמו הפרטי.

כך, להבדיל, גם בקשר שבינינו לבין ריבונו של עולם. ניתן להכיר אותו ע"י התבוננות שכלית או רגשית בפלאי הבריאה, או על ידי תחושה פנימית של מציאות אלוהית הנוכחת בעולם. כך אכן עשתה האנושות כולה לאורך ההיסטוריה - ניסתה להגיע אל האל מכוח ראיית העולם. האמונה הצומחת מניסיון זה דומה לאדם המסיק כי יש מנהל למפעל דרך ההתבוננות בפועלים. במונחי שמותיו של ה', אמונה כזו מובילה להכרה באלוהים, ולא להכרה בהוי"ה. יש כאן אמונה בכך שיש בורא ומנהיג לעולם, אך לא ניתן ליצור איתו קשר אישי, ממשי וחי, שכן קשר כזה יכול להיווצר רק ביוזמתו, דרך ההתגלות הנבואית.

ההתגלות מקבילה לפתיחת דלת משרדו של המנהל - הקב"ה מחליט לבוא אל ברואיו, להתגלות בשמו הפרטי וכך ליצור איתם קשר אינטימי וישיר. התגלות זו אירעה לעם ישראל במתן תורה ובשאר ההתגלויות הנבואיות, ואנו, ממשיכי המסורת, ממשיכים וקוראים לו בשמו הפרטי, כממשיכי דרכם של הנביאים:

"אמר הכוזרי: ואיך אקרא בשם מיוחד את שאין לרמוז עליו, וכל ראייתי עליו - מפעולותיו היא?

אמר החבר: יש ויש עליו רמז: בעדות הנבואה ובראית הלב!... ולכן אין אצל הפילוסופים שם פרטי לאלוה, שם בו ירמזו לו לבדו. רק איש ששמע את דבר האלוה... יקראהו בשם פרטי...

אמר הכוזרי: הנה נתבאר לי ההפרש בין השמות אלוהים וה' (= הוי"ה)... כי לה' משתוקקים בני אדם שהשיגוהו בחוש ועל יסוד עדות ראייה, ואילו לאלוהים נוטים על פי היקש הגיוני" (ד', ב-טז)

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)