האם התכוון דוד להילחם בישראל?

  • הרב יוסף מרקוס

האם התכוון דוד להילחם בישראל? (שמואל א' כ"ט)

בפרק הקודם, תיאר המקרא את סיפור בעלת האוב: סיפור פרטי של שאול, שהתרחש בזמן ההיערכות לקרב שבין פלשתים לישראל. הפרק שלנו עוסק אף הוא בסיפור פרטי ובהיערכות לקרב, אך לא בשאול אלא בדוד. כפי שעוד נראה בהמשך, הפרקים האחרונים של ספר שמואל א' מציגים באופן עקבי את דמותו של שאול מול דמותו של דוד, ובכך מדגישים את המעבר בין שתי המלכויות. חיזוק לטענה שמטרת הפרק היא להשוות בין שתי הדמויות נמצא בכך שסדר הפרקים אינו תואם את סדר האירועים הכרונולוגי: בפרק כ"ח פלשתים נמצאים בשונם וישראל נמצאים בגלבוע, ואילו בפרק כ"ט ישראל עדיין מצויים למרגלות הגלבוע ופלשתים נמצאים באפק (לפני שונם).

פרקנו מציג את הבעייתיות שבהימצאו של דוד אצל אכיש. פלשתים יוצאים למלחמה בישראל, ודוד עומד בפני בעיה עצומה: האם יילחם בישראל וכך יוכל להמשיך למצוא מקלט אצל אכיש, או שמא יסרב להילחם וכך יחשוף את העובדה שמעולם לא התנתק מעמו?

דוד יוצא לקרב, ונערך ביחד עם הפלשתים באפק. אנו, המכירים את דוד, יודעים שלא ייתכן שהיה בכוונתו להילחם עם ישראל. כפי שראינו לאורך הפרקים האחרונים, אפילו לאחר שנמשח למלכות, דוד סירב לממש את המלכתו באמצעות מלחמות פנימיות, ולא הרג את שאול אפילו כשיכול היה לעשות זאת. מסתבר שאף דוד עצמו לא ידע כיצד יצא מהסבך שנקלע אליו, אך לבסוף נמצא לו מוצא כאשר סרני פלשתים לא בטחו בו ודרשו להוציא את גדודו מן הקרב. עמד על כך אברבנאל: "הנה בעבור זה סיבב הא-ל יתברך אשר לו נתכנו עלילות שישוב דוד ואנשיו מהמלחמה, ולא יהיה בתוכם בזמן ההריגה".

כעת מושלמת ההשוואה בין שאול לדוד בסיפורנו: שניהם נמצאים בבעיה עצומה - שאול אינו יודע מה יהיו תוצאות הקרב, ודוד אינו יודע איך יצא מתסבוכת הנאמנות הכפולה. אלא שבעוד הקב"ה מתעלם משאול ואינו עונה לו, הוא משגיח על דוד, שומר עליו ומחלצו מהקרב.