הארון | 1

פתיחה

לאחר סדרת השיעורים הנוכחית, בה עסקנו במספר סוגיות הקושרות בין הכלים לבין המבנה (מי עשה בפועל את הכלים, משמעות מקום הכלים, כיוונם ועוד), בכוונתנו עתה להתחיל בעיון בכלים עצמם.

מובן כי בכל כלי מכלי המשכן ישנם הרבה פרטים בהם יש לדון, מעבר למיקומו המדויק וכיוונו, כגון:

• שמו של הכלי ומשמעותו במקראות, בחז"ל ובדברי הראשונים.
• הופעת הכלי במקראות השונים ומשמעותו.
• צורת הכלי ומידתו.
• החומר ממנו הוא עשוי.
• העבודה בו או שימושו במקדש.
• על ידי מי מתבצעת העבודה בו.
• המשמעות הרוחנית של כלי זה במקדש.

כמו כן, ישנם מקרים בהם צריך להתבונן לא רק בתפקידו של הכלי במשכן, אלא בגלגוליו השונים במקדש ראשון ובמקדש שני. לעיתים יש להתבוננות זו משמעות נוספת לגבי מהותו של הכלי עצמו, או יחסו למבנה כולו או לכלים האחרים שבקרבתו.

בשיעורים הקרובים נתחיל בהתבוננות בכלים מבפנים החוצה, ממערב למזרח, מקודש הקודשים דרך הקודש ההיכל ואחר כך החצר, ונעסוק בנושאים הבאים:

• נתחיל בבחינת שמותיו השונים של הארון ומשמעותם, האיזכורים בפרשיות תרומה ועקב, מהי משמעות היחס בין שתי הפרשיות ומתוך כך האם היה ארון אחד או שניים.
• ננסה להבין מהו היחס בין הארון לבין הכפורת והכרובים, האם מדובר על כלי אחד או שני כלים?
• נלמד על מבנהו של הארון, מידותיו, צורתו והחומר שלה.
• נתבונן במה מיוחדים בדי הארון בהשוואה לבדי שאר הכלים (שולחן, מזבח זהב, מזבח נחושת), ומהי משמעות איסור הסרת הבדים מן הארון
• מי נושא את הארון? מהם החפצים המונחים בארון ובקודש הקודשים? ומהי ייחודיותו ככלי עצמאי.
• ננסה להבין את משמעות גניזת הארון בימי יאשיהו.
• אחר כך נעסוק בכפורת, בשמה ובמשמעותה, המבנה, המידות, החומר והצורה, ובכרובים- במשמעות שמם, במיקומם, צורתם והחומר ממנו הם עשויים.
• נתבונן בשאלה מהו הקשר בין הכרובים לעבודה זרה ומשמעות העובדה שישנם שני כרובים בקודש הקודשים.
• נסיים בהקבלה בין הארון לשולחן ובין הכפורת למנורה.

ארון העדות

מספר שמות לארון, וכל אחד מהם מבטא היבט מסויים במשמעותו של הארון.

שמו של הארון – 'ארון העדות' - מופיע פעמים רבות בפרשיות המשכן. האזכור הראשון של הארון בשם זה הינו בסוף הפרשה המתארת את ציווי ה' למשה לבנות את המשכן:

"ונועדתי לך שם ודיברתי אתך מעל הכפורת מבין שני הכרובים אשר על ארון העדות את כל אשר אצוה אותך אל בני ישראל" (שמות כה, כב).

פסוק זה בא לאחר שהתורה מציינת פעמיים בהקשר לארון וגם לכפורת "ונתת אל הארון את העדות אשר אתן אליך" (פס' טז, כא). דוקא בהקשר לכפורת ולויעוד של ה' עם משה מעל הכפורת, קוראת התורה לארון - ארון העדות.

בנוסף מוזכר הארון בשם זה בפרשה המתארת את כיסוי כלי המשכן (במדבר ד', ה), וכן בנשיאת הארון על ידי הכהנים בעליית יהושע מן הירדן.

מהו פירושו של שם זה? ברצוננו להביא מספר הצעות:

א. עדות- לוחות העדות

באופן ראשוני, ברור כי המילה 'עדות' מכוונת ללוחות העדות, כמבואר בספר שמות:

"ויתן אל משה ככלותו לדבר אתו בהר סיני שני לוחות העדות לוחות אבן כתובים באצבע אלוקים"         (ל"א, יח).

כך גם מפרש רש"י את הפסוק בסוף ספר שמות:

"'ויקח ויתן את העדות' – לוחות"                    (מ', כ).

במקום אחר מפרש רש"י:

"העדות- התורה שהיא לעדות"               (שמות כ"ה, טז).

מדבריו עולה כי המילה 'עדות' מכוונת דווקא לספר התורה^[1], וכך כותב האבן עזרא על אתר:

"הלוחות הם העדות, כאילו הם כמו שטר כתובה והם לוחות הברית. והעד הנאמן 'ויקח ויתן את העדות אל הארון'. ועוד כי לא כתב משה ספר תורה (עדין) וספר התורה שמוהו הכהנים מצד ארון ברית ה' מחוץ. ועוד כתוב (מלכים א ח', ט) אין בארון רק שני לוחות אבנים ומחלוקת היא".

האבן עזרא מביא מספר ראיות לכך כי הלוחות הם העדות ולא ספר התורה:

• משה עדיין לא כתב את ספר התורה.
• מיקום ספר התורה הינו מצד ארון ברית ה' בחוץ, ולא בתוך הארון.
• במלכים, ביחס לבית ה' בימי שלמה, נאמר כי בארון נמצאים רק הלוחות ולא ספר התורה.

לוחות ראשונים או שניים?

בראשית פרשת תרומה, אומרת התורה: "ונתת אל הארון את העדות אשר אתן אליך" (שמות כ"ה, טז). אם אכן הכוונה היא ללוחות העדות, נשאלת השאלה על אילו לוחות מדובר?

ברור כי הלוחות עליהם מדבר הפסוק לעיל בפרק ל"א, הם הלוחות הראשונים כמתואר שם:

"וַיִּפֶן וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן הָהָר וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיָדוֹ לֻחֹת כְּתֻבִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתֻבִים. וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱ-לֹהִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱ-לֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת"     (שמות ל"ב, טו-טז).

אולם כידוע, בעקבות חטא העגל, משה שובר את הלוחות האלו, ולאחר מכן מצטווה לפסול שני לוחות אבנים כראשונים עליהם נאמר:

"ויהי ברדת משה מהר סיני ושני לוחות העדות ביד משה ברדתו מן ההר. ומשה לא ידע כי קרן עור פניו בדברו אתו"            (שמות ל"ד, כט).

כלומר גם הלוחות השניים נקראים לוחות העדות, למרות שמדרגתם פחותה מן הלוחות הראשונים.

האבן עזרא על אתר בהמשך ביאורו כותב כך:

"וכתוב 'ויתן אל משה ככלותו לדבר אתו' (שמות לא, יח) והנה שברם ולא מילא מצות ה'. ויש להשיב אולי בעבור זה אמרו חכמינו כי שברי לוחות הן מונחין בארון. ואין הכתוב מכחיש דבריהם כי הראשונים והאחרונים לוחות הברית הם. עוד נוכל להשיב, כי הכתוב לא דיבר רק על הלוחות השניות. ואין טענה ממילת 'אשר אתן אליך', כי הנה כתוב גם עליהם 'ויתנם ה' אלי' (דברים י', ד)^[2]. ועוד הנה לא מצאנו שיאמר ה' למשה שיעשה הארון וישם שם הלוחות הראשונות כי ה' יודע כי ישברם משה. רק אמר על הלוחות שפסלם משה 'ועשית לך ארון עץ' (דברים י', א)".

מדבריו עולה כי ניתן בהחלט לפרש זאת על הלוחות השניים, וכך מפרש גם הש"ך:

"את העדות אשר אתן אליך, כאן רמז לו על לוחות שניות שעתיד ליתנם בארון של בצלאל והם עדות לישראל שכפל להם מעשה העגל, לזה לא אמר 'ונתת את הלוחות אשר אתן' כי אותם לוחות נשתברו והושמו בארון שעשה משה"^[3].

לוחות העדות

שאלה נוספת העולה על פירוש זה, הינה מדוע שמם של הלוחות 'לוחות העדות' אינו מפורש בכתוב?

כותב הבכור שור:

"כתבן בשתי לוחות, שיהיו עלינו כשני עדים"

                                                    (שמות ל"א, יח).

כלומר העדות היא בכך שמדובר על שני לוחות. לא מצד תוכנם של הדברים, כי אם מצד שנים שמעידים.

מקורו של הבכור שור הוא כנראה המדרש בדברים רבה:

"שני לוחות - למה שנים? רבנן אמרי א"ל הקב"ה: אלו מעידין ביני ובין בני, כנגד שני שושבינין, כנגד חתן וכלה, כנגד שמים וארץ, כנגד העוה"ז והעוה"ב"                                        (ג', טז).

ביאור נוסף לעניין העדות מופיע במדרש הגדול על אתר וזה לשונו:

"שני לוחות העדות - למה שני לוחות? כדי שיהיו על ישראל כשני עדים. כעניין שנאמר 'ואעידה לי עדים נאמנים'. והיו הלוחות מן הארץ, והכתב מן השמים, והוא שאמר להן משה יהעידותי בכם היום את השמים ואת הארץ'".

המיוחד בעדות כאן שהיא גם מן השמים וגם מן הארץ. החומר עליו נכתבו עשרת הדברים הוא מן הארץ, ואילו הכתב מן השמים. מכאן המשמעות של לוחות העדות - השמים והארץ יחדיו מעידים על דברי ה'.

במדרש לקח טוב על אתר מבאר באופן הבא

"ועדות הם לישראל שבחר בהם מכל אומה ולשון שנאמר 'אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים'".

כלומר עדות על הבחירה האלוקית בישראל^[4].

ב.עדות - ספר התורה

אפשרות שניה הינה לבאר כי 'ארון העדות' נקרא כך בגלל ספר התורה שהושם בו[5].

בסוף ימיו, משה מצוה את הלויים:

"וַיְצַו מֹשֶׁה אֶת הַלְוִיִּם נֹשְׂאֵי אֲרוֹן בְּרִית ה' לֵאמֹר. לָקֹחַ אֵת סֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה וְשַׂמְתֶּם אֹתוֹ מִצַּד אֲרוֹן בְּרִית ה' אֱ-לֹהֵיכֶם וְהָיָה שָׁם בְּךָ לְעֵד"                                                (דברים ל"א, כה-כו).

מבאר הספורנו על אתר:

"והיה שם בך לעד - יעיד שידעתי שתעזבו את תורת הא-ל יתברך שמו ושבשביל זה הוצרכתי לשים ספר תורה אחר במקום שלא ייכנס שם אדם זולתי כהן גדול אחת בשנה, ויעיד זה הספר שכל מה שימצא כתוב בספר התורה שימצאו ביד צדיקי הדור הן הן הדברים שנאמרו לו למשה מסיני, בלי תוספת וחסרון ובזה לא יוולד ספק לכם עליהם".

לדבריו, העדות של ספר התורה היא על אמיתותה ושלמותה של התורה כפי שהיא ללא תוספת וחסרון.

בפירוש דעת מקרא על אתר, מבאר אהרון דמסקי כי עדות זו עליה מדובר בפסוק כ"ו ענינה התראה. בדבריו, הוא מפנה אותנו לדבריו הקודמים של משה, כחמישה פסוקים קודם, בו נאמר:

"וְהָיָה כִּי תִמְצֶאןָ אֹתוֹ רָעוֹת רַבּוֹת וְצָרוֹת וְעָנְתָה הַשִּׁירָה הַזֹּאת לְפָנָיו לְעֵד כִּי לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ, כִּי יָדַעְתִּי אֶת יִצְרוֹ אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה הַיּוֹם בְּטֶרֶם אֲבִיאֶנּוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבָּעְתִּי"          (שם כא).

הקושי בדעה זאת הוא, כי זמן כתיבת התורה ושימתה בצד הארון הוא בשנת הארבעים, ואילו הזמן בו התורה מזכירה את נתינת העדות אל הארון הינו בשנה השניה (בארבעים יום הראשונים של עליית משה להר כדעת הרמב"ן, או ביום הכיפורים כדעת רש"י, אך על פי שניהם מדובר בשנה השניה).

האברבנאל מתמודד עם קושי זה, ומסביר באופן הבא:

"ואפשר לפרש העדות הנזכר כאן שיתן אל הארון את ספר התורה וגם שירת האזינו שציוה יתברך שתהיה שם לעד, והעניין שיתן זה סמוך לארון לצדו, ויהיה זה לפי אמרו 'ואל הארון תתן את העדות' כאילו אמר ועם הארון וסמוך אליו תתן את העדות אשר אתן אליך".

נראה כי האברבנאל מתמודד עם הקושי עליו הצבענו לעיל, ופותר אותו על ידי כך שהוא מצרף כאן לספר התורה גם את שירת האזינו. האברבנאל קושר בין הציווי שנאמר בספר שמות, לציווי בספר דברים, ונראה כי לדעתו מדובר בציווי אחד האומר להניח את ספר התורה עם שירת האזינו לצד ארון העדות.

שירת האזינו קשורה לעדות. כך מפורשת לפני השירה, לאחר הציווי לשים את ספר התורה מצד ארון ברית ה':

"הַקְהִילוּ אֵלַי אֶת כָּל זִקְנֵי שִׁבְטֵיכֶם וְשֹׁטְרֵיכֶם וַאֲדַבְּרָה בְאָזְנֵיהֶם אֵת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וְאָעִידָה בָּם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ"           (דברים ל"א, כח).

וכן בסוף השירה:

"וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם שִׂימוּ לְבַבְכֶם לְכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר אָנֹכִי מֵעִיד בָּכֶם הַיּוֹם, אֲשֶׁר תְּצַוֻּם אֶת בְּנֵיכֶם לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת"                                                     (דברים ל"ב, מו).

בנוסף מפרש האברבנאל את הפסוק "ואל הארון תתן את העדות" בצורה מילולית, ומבאר כי יש לראות כאילו כתוב וסמוך לארון תתן את העדות אשר אתן אליך .

כלומר על פי הבנה זאת מיקום ספר התורה והעדות הוא אחד, מפני שכוונתם לדבר אחד.

 

לוחות העדות או התורה

ראינו אם כן, שני ביאורים אפשריים ל'ארון העדות' – לוחות העדות או התורה. מהו ההבדל בין שני פירושים אלו?

נראה להציע כי הנקודה העומדת מאחורי פירושים אלו, הינה משמעותו של ארון העדות. אם העדות הינם הלוחות, הרי שיש בכך כדי לקשור את ארון העדות באופן ישיר אל מעמד הר סיני, לאירוע עצמו, ואז העדות קשורה בעבר, במעמד המכונן את הקשר בין הקב"ה לכנסת ישראל לאחר יציאת מצרים. אולם, אם הכוונה היא לתורה, הרי שיש בכך כדי לקשור את ארון העדות עם התורה עצמה, עם התורה הכוללת את דבר ה' בעולם באופן מקיף, תורה שבכתב הכוללת תרי"ג מצוות והמכילה בעתיד את מכלול הציווים בהם מצטויים בני ישראל לדורות.

המהר"ל בגור אריה בפירושו מתייחס לשתי ההבנות השונות ברש"י על פיהן מחד העדות הכוונה לתורה ומאידך גיסא הכוונה ללוחות העדות, נביא את דבריו ואחר כך נבאר אותם:

"התורה שהיא לעדות ביני וביניכם. והקשה הרא"ם דלמה פירש כך? דהא התורה לא נתן אותה בארון רק עד סוף הארבעים, וכתיב במעשה מיד (ר' להלן מ, כ) 'ויתן אל הארון את העדות', ושם פירש (רש"י) 'העדות- הלוחות', כך הם דברי הרא"ם.

ולא דקדק בדבר, דמפני דכתיב (פסוק כא) 'ואל הארון תתן את העדות אשר אתן אליך', ולא שייך זה בלוחות, דהא הלוחות לא נתן הקב"ה למשה, אלא משה פסל אותם (רש"י להלן לד, א). ואין לומר על שברי הלוחות שהיו מונחים בארון (ב"ב יד.), דלמה יתלה הדבר בשברי הלוחות ולא בלוחות שלימות? ועוד, דלוחות שאינם שלמות אינם עדות. דעדות צריך שיהיה בשלמות, ואיך יהיה עדות דבר שכבר נשבר? אלא על התורה קמיירי, דהיה נותן אותה בארון. ואף על גב דבפרשת וילך (דברים לא, כו) פירש (רש"י) כי מחלוקת יש, דאיכא למאן דאמר שהתורה היא נתונה בארון, ואיכא מאן דאמר שהתורה נתונה בצד הארון, דדף היה בולט מן הארון ועליה היתה מונחת, דמה בכך, דלמאן דאמר בצד היתה מונחת יש לפרש 'ואל הארון תתן את העדות' בצד הארון.

וכן מוכיח בירושלמי (שקלים פ"ו סה"א) דמייתי התם פלוגתא, דרבי מאיר (ד)סבירא ליה התורה בארון היתה מונחת, ורבי יהודה סבירא ליה בצד הארון היתה מונחת. מאי טעמא דרבי מאיר, 'ונתת את הכפורת על הארון מלמעלה' (פסוק כא), דעתיה דרבי מאיר אין מוקדם ומאוחר בתורה (ר' פסחים ו:) אלא 'ואל הארון תתן את העדות אשר אתן אליך' דהוא מדבר בתורה. והיינו משום דכתיב (שם) 'אשר אתן אליך', והוצרך לומר שאין מוקדם ומאוחר בתורה, ומתחלה נתן התורה בארון, ואחר כך נתן עליו כפורת. והשתא דהוי קרא בתורה, הוי שפיר 'אשר אתן אליך', אף על גב דמשה כתב התורה, שייך לומר 'אשר אתן אליך', דהא הדברים שבה נתן אליו. אבל בלוחות לא יתכן לומר על הדברים שהם בלוחות, שהדברים שבלוחות כבר נתנו לישראל בהר סיני. ועוד, שהדברים הכתובים על הלוחות לא למשה בלבד נתנו, אלא לכל ישראל, ולא שייך 'אשר אתן אליך', לאפוקי התורה כתיב (דברים ד, מד) 'וזאת התורה אשר שם משה וגו''. אבל במעשה (להלן מ, כ), שעדיין לא נתנה התורה לישראל, הוצרך לפרש 'העדות' על הלוחות, ופשוט הוא" (שמות כ"ה, כא).

הרא"ם מקשה על רש"י מדוע הסביר כאן כי המלה עדות מכוונת לתורה ולא ללוחות, והרי התורה ניתנה בארון רק בסוף שנת הארבעים, ובנוסף כתוב "ויתן אל הארון את העדות" כשהכוונה ללוחות העדות ולא לתורה.

המהר"ל טוען כי הרא"ם לא דקדק בדבר, שהרי הפסוק אומר "ואל הארון תתן את העדות אשר אתן אליך" וזה לא מתקיים בלוחות כי הרי לוחות אלו לא ניתנו למשה מידי הקב"ה אלא משה פסל אותם. לטענתו, אין לומר על שברי הלוחות שהיו בארון, כי לוחות שאינן שלמות אינם עדות מפני שעדות צריכה להיות בשלמות, ועל כן יש לפרש כי המילה עדות מתייחסת על התורה.

כחיזוק לדרך זו מביא המהר"ל את דברי חז"ל בירושלמי שקלים, שם רבי מאיר מביא ראיה לדבריו כי התורה היתה מונחת בתוך הארון, ממה שהתורה אומרת כאן כי מדובר על התורה ולא על הלוחות, ועל כן "אתן אליך" לא נאמר על כתיבת הדברים אלא על הדברים עצמם שהם נמסרו לישראל מה שאין כן בלוחות.

אמנם עשרת הדברות החקוקות בלוחות נאמרו לישראל במעמד הר סיני, לכן נתינת הלוחות מוסבת על הלוחות עצמם וזה אי אפשר לומר על הלוחות השניות כי משה פסלן ולכן המלה עדות לא יכולה להיות מוסבת על הלוחות כי לא הדברים ולא הלוחות ניתנו למשה מה שאין כן בתורה- הכוונה לדברים שבה.

ועוד שהדברים הכתובים על הלוחות לא ניתנו רק למשה אלא לכל ישראל, ויש לחלק בין מה שנאמר כאן "ונתת אל הארון" שהכוונה היא לתורה שתינתן בארון כשהיא תושלם ואילו בשעת מעשה (בשמות מ, כ) שעדיין לא ניתנה התורה לישראל ושם לא נאמרו המילים "אשר אתן אליך" לכן העדות מוסבת על הלוחות.

יוצא מדברי המהר"ל כי בפרשת תרומה, הכוונה במלה עדות היא לתורה ולא ללוחות הן כי ה' לא נתן הלוחות למשה כי משה פסל אותן, ושברי הלוחות אינם נחשבים כעדות כי עדות צריכה להיות שלמה ו"אתן אליך" נאמר על הדברים עצמם שנמסרו לישראל, ואילו בפרשת פקודי שעדיין לא ניתנה תורה ואין אמירה על עדות "אשר אתן אליך" הכוונה היא ללוחות, ועל כן רש"י פירש כאן התורה

 

 

 

ג.עדות- עדי

בעל צרור המור אומר:

"את העדות היא התורה שהיא עדי ותכשיט ועדות לישראל שבחר בהם מכל עם"            (שמות כ"ה, טז).

יוצא מדבריו שכוונת המילה עדות היא לתורה אלא שהתורה עצמה הינה עדי ותכשיט שהם עדות לישראל שה' בחר בהם מכל עם.

ד.עדות- ייעוד

הנצי"ב ב'העמק דבר' אומר:

"העדות מלשון עד כפירוש רש"י, וגם מלשון ייעוד- שהם מחברים את הקב"ה וישראל כביכול"     (שם).

מעבר ללשון עֵד המובאת ברש"י, מציע הנצי"ב לקשור את המילה עדות לויעוד. נקודה זו מתקשרת לעובדה כי מעל ארון העדות היה המקום בו נועד ה' עם משה כמפורש בספר שמות "ונועדתי לך שם ודברתי אתך" (שמות כ"ה, כב)^[6].

על פי ההבנה זאת, ישנו קשר מהותי בין העדות לבין היות ה' נועד עם ישראל.

על פי ההבנות הקודמות, ובפרט על פי ההבנה כי עדות הינם הלוחות או התורה, יש בכך כדי לבטא באופן העמוק ביותר את צד ההתגלות של הקב"ה לאדם והעדות היא על כריתת הברית (כשהלוחות וספר התורה הם הביטוי הכתוב לברית הזאת) בין הקב"ה לכנסת ישראל.

ויעוד זוהי ההתגלות המתרחשת כביכול בעל פה מעל הכפורת מבין שני הכרובים אשר על ארון העדות, עדות חיה לתורה המתחדשת והנמסרת ע"י הקב"ה למשה ולכנסת ישראל.

במובן זה ישנו קשר עמוק והדוק בין עדות לויעוד. גם אם באופן מילולי שורש שתי המילים הללו שונה, במהות ישנו קשר הדוק ביניהם כפי שהעיר הנצי"ב בפירושו.

בכל אופן, בין אם הכוונה ללוחות ובין אם הכוונה לספר התורה מעניין להיווכח כי עניין העדות כל כך מרכזי שהוא הטביע את חותמו על שם המשכן בכלליותו וכן על שם אוהל מועד.

המשכן נקרא פעמים משכן העדות כך בשמות לח, כא: "אלה פקודי המשכן משכן העדות אשר פוקד על פי משה עבודת הלווים ביד איתמר בן אהרון הכהן".

בשיעורנו בתש"ע הראנו את הזיקה המיוחדת בין המילה משכן לקודש הקודשים, ועל כן, על פי ההבנה כי עדות הכוונה היא ללוחות או לתורה שמקומם בקודש הקודשים שנקרא המבנה כולו על שם העדות משכן העדות.