הארון | 3 | ארון הברית וארון העדות

בשיעורים הקודמים התחלנו לעסוק בארון, ועסקנו בביטוי ארון העדות על הופעותיו השונות. במסגרת זאת:

• ראינו מספר הבנות לעניין העדות עצמו:
  • האם הכוונה ללוחות העדות ואם כן האם ללוחות הראשונות או השניות.
  • ספר התורה.
  • מלשון עדי.
  • מלשון ייעוד.

בנוסף, ראינו כי הזיקה בין הארון לעדות, מטביעה את חותמה על שם המבנה כולו, הנקרא 'משכן העדות' ו'אהל העדות', ומכאן שישנה זיקה עמוקה בין העדות המקורית (לוחות העדות / ספר התורה) לבין המבנה בכלליותו.

מעבר להופעת השם ארון העדות בפרשיות המשכן לכל אורכן (בציווי של ה' את משה, בציווי משה את בני ישראל, בהבאת המשכן אל משה ובבניית המשכן בפועל), ביטוי זה מופיע בשני הקשרים נוספים:

1. כאשר התורה מתארת את עבודת בני קהת במסע המחנות, חלק מהכנת המסע בפירוק המשכן הוא כיסוי ארון העדות בעזרת פרוכת המסך:

"ובא אהרון ובניו בנסוע המחנה והורידו את פרוכת המסך וכסו בה את ארון העדות"       (במדבר ד', ה).

כלומר, גם כאשר מפרקים את המשכן לקראת המסע, מכסים אותו על ידי פרוכת המסך וכאן נקרא הארון עדיין ארון העדות.

במסגרת תיאור חנוכת המשכן על ידי הנשיאים אומרת התורה:

"ובבא משה אל אהל מועד לדבר אתו וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפורת אשר על ארון העדות מבין שני הכרובים וידבר אליו"                                                     (במדבר ז', פט).

2. אזכור אחרון בתנ"ך לביטוי ארון העדות, הינו בציווי ה' את יהושע לעלות מן הירדן:

"ויאמר ה' אל יהושע לאמור. צוה את הכהנים נושאי ארון העדות ויעלו מן הירדן"          (יהושע ד, טו-טז).

זוהי הפעם היחידה, מעבר לכתוב בתורה בספרי שמות ובמדבר שהארון נקרא ארון העדות. כמו כן בכל ספרי הנביאים הראשונים (מיהושע ועד מלכים), וכן בספר דברי הימים הארון נקרא בשמות אחרים, ולא בשם ארון העדות. ועל כן צריך עיון מדוע הוא נקרא כך בפרק זה בהקשר זה?

בשיעור זה, בכוונתנו לבחון שמות נוספים של הארון, כאשר ההנחה היא כי כל אחד מן השמות מבטא את המהות והמשמעות של הארון.

ארון הברית

בהופעות רבות של השם, הוא נקרא 'ארון הברית'. 'ארון הברית' מופיע גם כ'ארון ברית ה'' וגם כ'ארון ברית האלוקים'.

מעניין להיוכח כי השם 'ארון הברית' אינו מופיע כלל בכל ספר שמות לאורך כל פרשיות המשכן. ההופעה הראשונה שלו הינה בספר במדבר:

"ויסעו מהר ה' דרך שלשת ימים וארון ברית ה' נוסע לפניהם דרך שלשת ימים לתור להם מנוחה"   (י', לג).

בפרשה זו התורה מתארת לראשונה את מסע בני ישראל מהר סיני לכיוון המדבר מהר ה'. כל זמן שהארון מצוי במשכן בתוך המחנה הוא נקרא ארון העדות (בציווי ובביצוע של המשכן עצמו וכן בשתי הופעותיו בבמדבר בחנוכת הנשיאים ובפירוק המשכן לקראת נסיעתו)^[1], ועם עזיבתו את הר ה' הוא נקרא לראשונה ארון הברית.

בהמשך ספר במדבר, בחטא המעפילים מציינת התורה:

"ויעפילו לעלות אל ראש ההר וארון ברית ה' ומשה לא משו מקרב המחנה"   (י"ד, מד).

הקשר שני בו מופיע הביטוי ארון ברית ה' הוא בספר דברים, לאחר תיאור משה על פסילת הלוחות השניים ושימתם בארון עץ:

"בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי לשאת את ארון ברית ה' לעמוד לפני ה' לשרתו ולברך בשמו עד היום הזה^[2]"     (י', ח).

גם כאן מדובר על נשיאת ארון ברית ה' אל מחוץ למחנה במסעות ובמלחמות, ועל כן שם הארון כאן הוא ארון ברית ה'.

ההקשר האחרון בתורה בו מוזכר ארון ברית ה' הינו בסוף ספר דברים, אך בהקשר ישיר לנשיאת הארון:

"ויכתוב משה את התורה הזאת ויתנה אל הכהנים בני לוי הנושאים את ארון ברית ה' ואל כל זקני ישראל"^[3]

                                                           (ל"א, ט).

ובהמשך הפרשה מצוה התורה:

"ויצו משה את הלויים נושאי ארון ברית ה' לאמר לקוח את ספר התורה הזה ושמתם אותו מצד ארון ברית ה' אלוקיכם והיה שם בך לעד^[4]"                                            (שם, כה-כו).

ישנה כאן השלמת כתיבת התורה ושימתה מצד ארון ברית ה' לקראת כניסת בני ישראל לארץ.

בדברי הנביאים, הביטוי ארון ברית ה' או ארון ברית האלוקים, מופיע עשרות פעמים (בספרי יהושע, שופטים, שמואל, מלכים, ירמי'הו וכן בדברי הימים), וזהו הכינוי המרכזי של הארון באותם הספרים.

פסוק מענין בהקשר זה הוא מה שנאמר בדברי הימים:

"ואשים שם את הארון אשר שם ברית ה' אשר כרת עם בני ישראל"   (דברי הימים ב ו', יא).

פסוק זה מתייחס לבית ה' שנבנה על ידי שלמה, וברור שהכוונה כאן ללוחות וכפי שמתרגם על אתר אונקלוס, וכך מבאר על אתר מצודת דוד:

"ברית ה' - לוחות הברית אשר כרת ברית עם ישראל בעת שנתנם".

הבנה זאת תואמת את הפסוק בספר מלכים:

"אין בארון רק שני לוחות האבנים אשר הנח שם משה בחורב, אשר כרת ה' עם בני ישראל בצאתם מארץ מצרים"     (מלכים א ח' ט).

מדוע נקרא הארון ארון הברית?

לכאורה התשובה הפשוטה לשאלה זאת הינה כי ב'ארון הברית' מצויים לוחות הברית. כשם שהסברנו בשיעור הקודם כי 'ארון העדות' נקרא כך על שם 'לוחות העדות', כך ניתן לומר כאן כי גם 'ארון הברית' קרוי כך על שם 'לוחות הברית'.

נשים לב, כי גם כאן עולה עובדה מענינת המקבילה לדברינו לעיל ביחס בין הביטוי 'ארון העדות' ל'ארון הברית':

השם לוחות העדות מופיע רק בספר שמות כשהתורה מתארת את נתינת הלוחות למשה:

"ויתן אל משה ככלותו לדבר אתו בהר סיני שני לוחות העדות לוחות אבן כתובים באצבע אלוקים"         (ל"א, יח).

"ויפן וירד משה מן ההר ושני לוחות העדות ביד משה ברדתו מן ההר ומשה לא ידע כי קרן עור פניו בדברו אתו        (ל"ב, טו)".

"ויהי ברדת משה מהר סיני ושני לוחות העדות ביד משה ברדתו מן ההר ומשה לא ידע כי קרן עור פניו בדברו אתו" (ל"ד, כט).

פסוק זה המתייחס ללוחות השניים קורא ללוחות אלו 'לוחות העדות', מכאן שהלוחות נשארות לוחות עדות אף לאחר מעשה העגל.

מאידך גיסא, השם 'לוחות הברית' לא מופיע כלל בספר שמות. האיזכורים הבודדים של השם לוחות הברית מופיעים בתורה רק בספר דברים. כשמשה מתאר את עלייתו הראשונה להר סיני כותבת התורה:

"בעלותי ההרה לקחת לוחות האבנים לוחות הברית אשר כרת ה' עמכם ואשב בהר ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכלתי ומים לא שתיתי... ויהי מקץ ארבעים יום וארבעים לילה נתן ה' אלי את שני לוחות האבנים לוחות הברית... ואפן וארד מן ההר וההר בוער באש ושני לוחות הברית על שתי ידי" (ט', ט-טו).

מעניין, כי בשונה מאיזכור 'לוחות העדות' בהם שני האיזכורים מתייחסים ללוחות הראשונות שלפני החטא וללוחות השניות לאחר החטא, כאן הביטוי 'לוחות הברית' מתייחס בשלשת האיזכורים ללוחות הראשונות- לפני החטא.

בנוסף, יוצא כי שני הביטויים 'ארון הברית' ו'לוחות הברית' אינם מופיעים בספר שמות, אלא מופיעים בספרי במדבר ודברים. הפסוקים בספר דברים מתארים את אותם האירועים שקרו למשה ברדתו מן ההר עם הלוחות, אלא שבספר שמות מדובר על ארון העדות ולוחות העדות ואילו בספר דברים מדובר על ארון הברית ולוחות הברית.

מהי משמעות היחס בין עדות לברית הן ביחס ללוחות והן ביחס לארון?

ניתן לומר כי העדות מתייחסת יותר למה שהיה, להתגלות ולמעמד הר סיני, ואילו הברית מתייחסת למשמעות המעמד מכאן ולהבא ולא רק בזמן המאורעות עצמם.

אבל, מעבר לכך, ברור שאלו שני מושגים שונים: עדות וברית. עדות - מעניקה קיום ואישור למה שהתרחש קודם, ואילו ברית - משמעותה עצם הקשר בין הקב"ה לכנסת ישראל. נבקש לבחון את שני ההיבטים הללו, הן ביחס ללוחות והן ביחס לתורה.

ברור שלפי ההסבר שמדובר על ברית הכוונה היא כי הלוחות והתורה הם עצם הקשר ההדדי והדו- סיטרי בין הקב"ה לכנסת ישראל ועל כן זוהי ברית שיש בה מחויבות הדדית.

ייתכן להציע^[5] כי בהקשר זה, עדות מתארת מצב יותר ברור וגלוי של התגלות שכינה שבודאי הטביע את חותמו בצורה משמעותית ביותר באותו הדור, ואילו ברית היא אמנם ביטוי ברור לקשר בין הקב"ה לישראל אך הוא מתייחס יותר להיבט המשפטי, המציאותי והמעשי הנובע מן הקשר, וכולל את ההתחיבויות ההדדיות של הקב"ה ושל כנסת ישראל לדורות.

על פי הבנה זאת, מובן האזכור הנוסף של ארון העדות בספר יהושע:

"צוה את הכהנים נושאי ארון העדות ויעלו מן הירדן"

                                                                                (ד', טז).

הרקע לסיפור זה הוא החציה הניסית של הירדן, בה חשו בני ישראל באופן גלוי את הנוכחות האלוקית, ועל כן מוזכר הביטוי ארון העדות.

מאידך גיסא, ניתן היה לומר אחרת ולהציע כי הברית היא עצם הקשר בין הקב"ה לכנסת ישראל, ואילו משמעות העדות היא להעיד על הברית. כשם שבכתובה מה שכתוב זה עצם ההתחיבות בבחינת הברית, ואילו העדים חותמים ומאשרים את קיומה של הברית.

כיוון זה נראה לנו פחות מפני שכפי שציינו לעיל, בספר שמות עיקר הדגש הוא על העדות ואילו הברית מופיעה דוקא בספרי במדבר ודברים.

משמעויות נוספות לעניין הברית

הנצי"ב בפירושו העמק דבר בספר דברים אומר כך:

"'נתן ה' אלי וגו' לחות הברית' - בשעה שגמר הנתינה בסוף מ' יום אז נקראו לחות הברית. וזהו כפילות הכתובים 'ויתן ה' אלי וגו'' 'ויהי מקץ וגו' נתן ה' אלי'. אלא משום דבתחלת ארבעים  בעוד לא נגמרה הנתינה לא נקראו כ"א לוחות הברית. והעניין דידוע מאמרם ז"ל דבלוחות נכללו כל תורה שבכתב והלכות שבע"פ. וכ"ז שלא נגמר הלמוד עם משה ולא נתבאר המרומז בם למשה עוד לא נגמר הברית שהרי דבר אחד מעכב כדאיתא בבכורות ד"ל נכרי שבא לקבל ד"ת חוץ מדבר אחד אין מקבלין אותו. והכא נמי כל זמן שלא נגמרו קבלות כל הלכות לא נגמר הברית"                    (דברים ט', ט).

הנצי"ב בדבריו עומד על הכפילות בין שני פסוקים:

"ויתן ה' אלי את שני לוחות האבנים כתובים באצבע אלוקים, ועליהם ככל הדברים אשר דבר ה' עמכם בהר מתוך האש ביום הקהל"                                                              (שם י).

"ויהי מקץ ארבעים יום וארבעים לילה נתן ה' אלי שני לוחות האבנים לוחות הברית"            (שם יא).

הנצי"ב עומד על ההבדל בין שמות הלוחות לפני ואחרי ארבעים היום בהם היה משה בסיני. בתחילת ארבעים היום נקראו הלוחות לוחות האבנים, ואילו בגמר נתינת התורה, בתום ארבעים היום נקראים הלוחות לוחות הברית. הנצי"ב מבאר כי מכיוון שבלוחות נכללה כל התורה שבכתב והלכות התורה שבעל פה, הרי שהברית לא נגמרה כל זמן שלא נתקבלו כל ההלכות כולן ועל כן הן נקראות לוחות הברית רק בסוף כל התהליך.

דברי הנצי"ב לעיל הינם המשך לדבריו בפירושו 'הרחב דבר' בספר במדבר (י', לג), שם הוא מתייחס למחלוקת בין התנאים ובעקבותיהם הראשונים, האם היו שני ארונות או רק ארון אחד. מחלוקת התנאים מובאת בירושלמי:

"תני רבי יודה בן לקיש אמר שני ארונות היו מהלכין עם ישראל במדבר אחד שהייתה התורה נתונה בתוכו ואחד שהיו שברי הלוחות נתונין בתוכו. זה שהייתה התורה נתונה בתוכו היה מונח באהל מועד ... זה שהיו שברי הלוחות בתוכו היה נכנס ויוצא עמהן ... ורבנן אמרי ארון אחד היה ופעם אחת יצא בימי עלי ונשבה"

                                                   (שקלים פ"ו ה"א).

על דעת חכמים שואל הנצי"ב:

"ולכאורה קשה לחכמים, למאי מפרשי 'וארון ברית ה'' שהיו בו שברי לוחות, ולא אמרו שהיו בו הלוחות השניות. אבל כד דייקת גם בריב"ל שאמר 'זה שהיה עמהם במחנה היה בו ספר תורה שנאמר 'וארון ברית ה' לא משו וגו'', מנא ליה שהיה בו ספר תורה, דילמא הלוחות השניות לבד. אלא ברור לחז"ל שלא נקרא 'ארון ברית ה'' לוחות השניות, שהרי לא נכרתה ברית עליהם מחדש, ולא נקרא 'ברית ה'' אלא או לוחות הראשונות שנכרתה עליהם ברית בראשונה, או על התורה שנכרתה עליה ברית עם משה אחר העגל, כדכתיב 'כתב לך את הדברים האלה כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל' (לד, כז). ועיין עוד מה שכתבתי בזה בספר דברים פרשת וילך (לא, כו)".

הנצי"ב מקשה לפי דעת חכמים ושואל על דבריהם מניין להם שהיה בו ספר תורה, אולי היו בו רק הלוחות השניות?

תשובתו היא כי ברור לחז"ל כי הארון לא היה נקרא 'ארון ברית ה'' אם היו בו הלוחות השניות, שהרי לא נכרתה עליהם ברית מחדש. על כן, המושג ברית ה' יכול להתייחס או ללוחות ראשונות שנכרתה עליהם ברית ראשונה, או על התורה שנכרתה עליה ברית עם משה אחר העגל אך לא על שברי הלוחות.

אפשרות נוספת הינה האפשרות כי הברית מתחדשת בעקבות המחילה על חטא העגל.

מעניין כי בפרקים המתארים את מעמד הר סיני מעבר לדברי ה':

"ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ"

                                                     (שמות י"ט, ה).

נאמר בהמשך:

"ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמר כל אשר דבר ה' נעשה ונשמע... ויקח משה את הדם ויזרוק על העם ויאמר הנה דם הברית אשר כרת ה' עמכם על כל הדברים האלה"      (כ"ד, ז-ח).

ובעקבות המחילה על החטא אומרת התורה:

"ויאמר הנה אנכי כורת ברית נגד כל עמך אעשה נפלאות אשר לא נבראו בכל הארץ ובכל הגויים וראה כל העם אשר אתה בקרבו את מעשה ה' כי נורא הוא אשר אני עושה עמך... ויאמר ה' אל משה כתב לך את הדברים האלה כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל. ויהי שם עם ה' ארבעים יום וארבעים לילה, לחם לא אכל ומים לא שתה ויכתוב על הלוחות את דברי הברית עשרת הדברים. ויהי ברדת משה מהר סיני ושני לוחות העדות ביד משה ברדתו מן ההר ומשה לא ידע כי קרן עור פניו בדברו אתו"         (ל"ד, י-כט).

ואילו כאמור לעיל בספר דברים (ט', ט) נקראים לוחות האבנים לוחות הברית.

אנו רוצים להציע את האפשרות כי ייתכן ובעקבות חטא העגל נקראים הן הלוחות והן הארון ארון הברית ולא ארון העדות, וזאת על מנת לחדד את העובדה כי נמחל החטא וכי הברית המקורית עומדת במלא תוקפה.