הדלקת נר חנוכה בביה"כ

(1)

 

 

א.  קיום המנהג

 

            הגמרא במסכת שבת (כא:) קובעת שעיקר ההדלקה - לשים את הנרות על פתח הבית כלפי חוץ, ובשעת הסכנה מניחו על שולחנו ודיו. בגמרא לא מופיעה האפשרות שההדלקה תהיה מחוץ לבית, ואעפ"כ רווח מנהג בקהילות ישראל להדליק  נרות חנוכה בביה"כ, השאלה העולה היא מה אופי המנהג, והאם מברכים עליו.

 

            בעל ה"עיטור" (הל' חנוכה קי"ד) הוא הראשון שמזכיר את קיומו של המנהג, והוא מציין שקיימים שני מנהגים: להדליק במרכז ביה"כ ולהדליק בפתח ביה"כ. ספר המנהיג (סימן קמ"ח) מתייחס גם הוא למנהג זה, אלא שהוא רוצה ללמוד שאין חיוב למנהג, כיוון שהגמרא אומרת, שמניחים נר חנוכה משמאל לפתח, כדי שתהיה מזוזה מימין ונרות חנוכה משמאל. ביה"כ פטור ממזוזה (2), וממילא לא חל בו חיוב לנרות חנוכה, אלא שנהגו העם, מפאת פרסומי ניסא שבמקדש מעט, שהוא זכר לנס שהיה בבית עולמים.

 

            שבלי הלקט (סי' קפה) מסתייג ממנהג ההדלקה בשתי רמות: 1)הדלקה מיותרת.  2) כיוון שזה מנהג, הברכה היא לבטלה.

 

 

ב.  מהות המנהג

 

            מתוך דיוק בדברי הראשונים ניתן למצוא ארבע נימות ביחס למהות ההדלקה:

 

א. פרסומי ניסא במקום הרבים (ריטב"א).

 

ב. פרסומי ניסא במקדש מעט, זכר לבית עולמים (ספר המנהיג) (3).

 

            נפקא מינה בין שיטת הריטב"א לשיטת המנהיג תהיה בהדלקה ציבורית שלא בביה"כ, מקומות כדוגמת חדר-אוכל ציבורי, לדעת הריטב"א צריך להדליק בו, ולדעת המנהיג אין צריך להדליק.

 

            יתכן שהחילוק בין שני המנהגים שמופיע ב"עיטור", נובע ממחלוקת זו של הריטב"א והמנהיג, מהטעם של פרסומי ניסא מדליקים בפתח ביה"כ, ומהטעם של "דומיא דמקדש" מדליקים דוקא במרכז ביה"כ. אך יתכן ששני המנהגים הם לפי הטעם של פרסומי ניסא, והמחלוקת היא היכן הוא קיים - בחוץ כבכל בית, או דוקא בפנים מפאת ייחודו של המקום כביה"כ.

 

ג.  להוציא את מי שאינו בקי ואינו זריז במצות נרות חנוכה (4) (אורחות חיים סי' יד).

 

ד.  בזמן שיד האומות תקפה וא"א לקיים פרסומי ניסא כראוי, הפרסומי ניסא מתקיים בבית הכנסת (שו"ת הריב"ש סי' קיא).

 

 

ג.  הברכה

 

            בשבולי הלקט ובריב"ש מופיע, שהדלקה היתה עם ברכה. הגמרא בסוכה (מד:) לומדת שעל מנהג לא מברכים, אם כן כיצד מברכים על מנהג זה, ולכן מתרץ הריב"ש שיש כאן מנהג חשוב, כמו הלל בר"ח שגם הוא מנהג, אבל מפאת היותו חשוב נתקנה עליו ברכה (כך סובר ר"ת). לפי זה, עפ"י שיטת רש"י (סוכה מ"ד.) והרמב"ם (פי"א הל' ברכות) שאין לברך כלל על מנהג, גם על הדלקת נרות חנוכה בביה"כ אין לברך.

 

            לדעת ר"ת, שסובר, שעל מנהגים ניתן לברך, קיים הבדל בין המנהג שעליו מדברת הגמרא בסוכה (מד:) - עליו לא מברכים, לבין מנהגים אחרים שעליהם נברך. המנהג הנדון בסוכה הוא טלטול ערבה - זו פעולה סתמית שאינה בעלת צביון מיוחד, ורק הציווי הוא המחייב את עשייתה, אולם בפעולות בעלות צביון של מצוה כדוגמת הלל בר"ח ויו"ט שני של גלויות, יש עלמה להחיל ברכה [כך הסביר הגרי"ז בהלכות ברכות את דעת ר"ת (ברכות יד.)], ואם כן נוכל לומר זאת גם לגבי הדלקה בבית הכנסת.

 

            בשו"ע (או"ח תרעא סע' ז) נפסק, שמדליקים נרות בביה"כ בברכה. לכאורה הדבר תמוה, שכן לגבי הלל בר"ח נפסק בשו"ע (סי' תכב) שלא מברכים עליו מפני שהוא מנהג, וא"כ כיצד נפסק לגבי הדלקת נרות חנוכה בביה"כ שצריך לברך. כך שואל ה"חכם צבי" (סי' פח).

 

            ניתן לומר בהסבר השו"ע שר"ת שפסק שמברכים על הלל בר"ח הניח שתי הנחות: א. מברכים רק על מנהג בעל תוכן חיובי.  ב. הלל בר"ח הוא מנהג בעל תוכן חיובי.

 

            הסובר שאין לברך על הלל בר"ח, יכול לחלוק על אחת משתי הנחותיו של ר"ת, וא"כ ניתן לסבור שעל כל מנהג בעל תוכן חיובי מברכים, אולם הלל אינו מוגדר כ"בעל תוכן חיובי", ואילו הדלקת נר חנוכה בביה"כ מוגדרת כבעלת תוכן חיובי, ולכן מברכים.

 

            אם נתייחס לשיטות שהובאו לעיל, לדעת האורחות חיים והרי ב"ש, הסוברים שיש כאן הרחבה של מצוה, ניתן לומר, שיש כאן תוכן חיובי חדש במנהג של הדלקה בביה"כ, אם כל הטעם הוא משום זכר למקדש (כדברי המנהיג) אין מקום לברך.

 

            בביאור הגר"א מופיעה סיבה אחרת מדוע נתקנה ברכה, הוא משווה זאת להלל בלילי פסח, שנתקן על הכוס, ולמרות זאת נאמר לפני כן בביה"כ עם ברכה.

 

 

ד.  בפני מי מדליקים

 

            בביה"ל (מ"ב סי' תרעא ד"ה ויש נוהגין) מובאת תשובת ה"מור וקציעה" שאין להדליק בביה"כ כשאין עשרה. הביה"ל חולק על שיטה זו וסבור, שעצם ההדלקה היא פרסום הנס, המקויים על ידי יחידים, ולכן אין משמעות למספר האנשים שנוכחים במקום. כנראה שה"מור וקציעה" הבין שההדלקה בביה"כ שונה מההדלקה בבית, ומטרתה להיות מסר שמועבר לרבים.

 

יתכן שניתן לקשר את המחלוקת לנימוקי ההדלקה. עפ"י הריב"ש והאורחות חיים שהדלקת ביה"כ משלימה את החסר בבית, סובר המ"ב שגם אם אין עשרה עדיין יש חיוב להדליק. ה"מור וקציעה" יסבור כמו הריטב"א שהפרסום לרבים הוא המניע להדלקה בביה"כ - ולכן צריך שיהיו רבים.

 

 

 

הערות:

 

(1)  שיעור שהועבר בישיבה במוצש"ק "וישלח" תשנ"ז, שוכתב ע"י העורכים ולא עבר את ביקורת הרב.

 

(2)  הפטור של בית הכנסת ממזוזה מופיעה בפ"ק ביומא, ונחלקו שם הראשונים (תוס', רמב"ם) האם זה מפני שאין דרים בו, או מפאת קדושתו, מכל מקום הנחת ספר המנהיג כי מצוות נר חנוכה תלויה במזוזה היא חידוש, ולא מצינו בפוסקים הגבלה לבית החייב במזוזה בחיוב נר חנוכה.

 

(3)  למרות שבדברי המנהיג משתרבבת גם נימה של  פרסום הנס, ויתכן שהוא מצריך את שני הטעמים.

 

(4)  כעין תקנת חזרת הש"ץ.

 

 

כל הזכויות שמורות  1998  ישיבת הר עציון