הד עציון תורני פסח תשע"ח

  • רבני ותלמידי הישיבה
הרב ברוך גיגי, ראש הישיבה
ואכלו את הבשר בלילה הזה

מערכת הקרבנות כוללת קרבנות יחיד וקרבנות ציבור. מלבד חטאות ואשמות, קרבנות היחיד ,עולות ושלמים, הם קרבנות נדבה. יוצאים מן הכלל בעניין זה הם עולת הראייה ושלמי החגיגה הקרבים ברגלים, שהם חובה. קרבנות הציבור באים מכספי תרומת הלשכה, ועיקרם תמידים ומוספים.
קרבן פסח מציב בפנינו אתגר ייחודי. מחד- הוא קרבן יחיד, שהרי כל אדם מישראל מביא אותו מכספו, ואף שאין שוחטים את הפסח על היחיד, ובדרך כלל מקריבים אותו במסגרת משפחתית, איש שה לבית אבות שה לבית, מ"מ אין זה אלא כעין קרבן שותפים, שמבחינה הלכתית אין בינו לבין קרבן יחיד ולא כלום. ומאידך - קרבן פסח קרב בשבת וקרב בטומאה, שבדרך כלל מאפיינים קרבנות ציבור.
 
הרב משה ליכטנשטיין, ראש הישיבה
שיר השירים

מדי שנה בשנה, בקראנו את סיפור אהבתם המופלאה של הדוד והרעיה, נדבקים אנו באש קודש של שלהבתיה ונמשכים עמה להעפיל מעלה מעלה. וכי מי הוא זה אשר שומע את קולו הרוטט של שליח הציבור ולבו אינו נפעם ונסער מקול הדוד הדופק ומהמיית הרעיה לאהוב ליבה?! מגביהים אנו עוף על גבי רגשי האהבה העזים המבוטאים בכתובים כאשר כנסת ישראל שבה ומלבבת את צורה, בהתחדש עת דודים, והנשמה מובאת אל בית היוצר ודגלו עליה אהבה. ברם, חווית הסערה הנפשית הנסחפת ברצף הרצאת העלילה הפיוטית אינה מותירה פנאי ואפשרות להתבונן, תוך כדי מהלך הקריאה, בפרטי הכתובים ובדימויים הרבים שבמגילה.
 
הרב יעקב מדן, ראש הישיבה
ארבעת בנים

א. ארבע פעמים נזכרה בתורה מצוות סיפור יציאת מצרים לבנים. מה צורך בפעמים כה רבות למצווה אחת? הסבר בעל ההגדה של פסח לכך הוא, שישנם ארבעה בנים, וממילא א 1. המצווה הראשונה שנזכרה היא מצוות קורבן הפסח: 
וְהָיָה כִּי תָבאֹוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר יִתֵּן ה' לָכֶם כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר וּשְׁמַרְתֶּם אֶת הָעֲבדָֹה הַזּאֹת: וְהָיָה כִּי יאֹמְרוּ אֲלֵיכֶם בְּנֵיכֶם מָה הָעֲבדָֹה הַזּאֹת לָכֶם: וַאֲמַרְתֶּם זֶבַח פֶּסַח הוּא לַה' אֲשֶׁר פָּסַח עַל בָּתֵּי בְנֵי יִשְׂרָאֵל בְּמִצְרַיִם בְּנָגְפּוֹ אֶת מִצְרַיִם וְאֶת בָּתֵּינוּ הִצִּיל... (יב, כה-כז)
הבן השואל על הקורבן הוא בפי בעל ההגדה הבן הרשע. אך בעל ההגדה שם בפי האב תשובה שונה מתשובת התורה:
אף אתה הקהה את שיניו ואמור לו: "בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים" – לי ולא לו, אילו היה שם לא היה נגאל.
מדוע?
 
הרב מיכאל אדרעי, ר"מ בישיבה
אכילת כרפס בליל הסדר

מצוות אכילת הכרפס בליל הסדר מפגישה אותנו עם מספר דיונים הלכתיים ומחשבתיים. נקדים לציין שהכרפס איננו מדאורייתא וספק אם בכלל יש להחשיבו כמצווה. מטרתו העיקרית היא "להתמיה את התינוקות" כדי לעורר את הילדים לשאול שאלות בליל הסדר.
 
להמשך שיעורים אלה, עיינו בקובץ המצורף.