ההסתכלות הפנימית

  • הרב אודי סט

ההסתכלות הפנימית

כל מציאות בעולם, ניתן לנתח אותה בכמה רמות. אפשר להתבונן בה ברמה הפשוטה ביותר, ולמצוא את הסיבה הראשונה לכך שהמציאות התרחשה: השולחן נשבר כי נתנו לו מכה חזקה מאד. אפשר להתבונן בהתבוננות כללית ועמוקה יותר, המבחינה בסיבות שמאחורי הסיבה הראשונית והפשוטה: השולחן נשבר כי איש אחד כעס על האיש השני ושבר לו את השולחן. מעבר לכך, ניתן להתבונן עוד ועוד, להעמיק בסיבות ולמצוא הסברים נוספים לשבירת השולחן - הסברים פסיכולוגיים, פיזיולוגיים, פיסיקאליים וכו'.

הראי"ה קוק מבין שלמציאות הנגלית לעינינו יש מימד נוסף, הגורם לאירועים להתרחש - 'הסיבה הפנימית'. דברים בעולם לא מתרחשים סתם; לכל תנועה ותנועה יש סיבה ומשמעות פנימית. האדם המאמין צריך להתבונן על המציאות בהסתכלות פנימית, לא להסתפק בהסברים המציאותיים והחיצוניים ולגלות את הסיבות העמוקות והפנימיות. סיבות אלו נובעות ממהלכים א-לוהיים, שעיקר העיסוק בהם נעשה במסגרת תורת הסוד, ותורת הנגלה כמעט שאינה מתייחסת אליהם.

הראי"ה קוק קובע שההסתכלות הפנימית היא חשובה במיוחד כאשר אנו דנים בנושא ארץ ישראל (אורות ארץ ישראל ב'): "על ידי התרחקות מהכרת הרזים, באה ההכרה של קדושת ארץ ישראל בצורה מטושטשת... יחסר הכוח היותר-אדיר בנשמת האומה והיחיד, והגלות מוצאת היא חן מצד עצמותה. כי למשיג רק את השטח הגלוי - לא יחסר שום דבר יסודי בחסרון הארץ והממלכה". בהסתכלות ריאלית-מציאותית, לא ברור מה כל כך חשוב בארץ ישראל, למה צריך להיאבק ולהילחם עליה ובמה היא שונה משאר הארצות. לכן, התפיסות המציאותיות שנשענו על ההבנות הריאליות הסיקו שצריך להישאר בגלות, כיוון שהעלייה לארץ היא מסוכנת ואין לה סיבה הגיונית. רק אלו שהתבוננו לעומק, הצליחו להבין את סגולת הארץ ואת הקשר העמוק והפנימי שבין עם ישראל לארצו. ארץ ישראל ממתינה ומחכה לעם ישראל שיתיישב בה, ולכן אם יש הזדמנות לעשות זאת - אסור לפספס אותה.

כמובן, יש לסייג את ההתבוננות הפנימית. אי אפשר להתעלם לחלוטין מהמציאות ולחיות בחזון מתמיד; אך מדי פעם צריכים לצאת מההתבוננות החיצונית, ולהעמיק מבט אל הסיבה הפנימית והעמוקה של האירועים.

דברי הראי"ה התייחסו לזמנו - לתנועות הדתיות שהתנגדו לעלייה לארץ והעדיפו את הגלות על ההתיישבות, אך הרוח העולה מהם נכונה לכל דור, ובפרט לדורנו. ולוואי שנצליח לצאת מההסתכלות החיצונית, להתבונן לעומק הקשר שבין העם לארצו, ולהבין שעם הנצח אינו מפחד מדרך ארוכה.