הולדת האבות

  • הרב אביהוד שורץ
בית המדרש הוירטואלי


 

דף יומיומי

ראש השנה דף י"א, הולדת האבות

בברייתא בדפים י ע"ב –יא ע"א נחלקו ר' אליעזר ור' יהושע בדבר זמנם של מספר מאורעות מכוננים בדברי ימי ישראל: בריאת העולם, לידת האבות ופטירתם, פקידת האימהות וכו'. בעיוננו בשבוע שעבר (דף ג) עמדנו על כך שהמחלוקת בדבר זמן בריאת העולם משקפת שתי תפיסות יסוד: בתשרי נברא העולם האוניברסלי, ואילו בניסן נברא עולמה של כנסת ישראל. בעיון זה אבקש להרחיב את הדברים בנידון, לאור מחלוקתם של ר' אליעזר ור' יהושע ביחס למועד הולדת האבות.

ר' יהושע, הסובר שבניסן נברא העולם, מייחס גם את הולדת האבות לחודש ניסן. לדעתו, אבות האומה אינם קשורים לבריאה האוניברסלית, אלא קשורים באופן נקודתי לכנסת ישראל, ועל כן לידתם הייתה, איפוא, בחודש ניסן.

לעומת ר' יהושע, מייחס ר' אליעזר לאבות תפקיד כלל עולמי ואוניברסלי. הרי כידוע, אברהם אבינו עסק בתיקון עולם במלכות ש-די, וביקש להכניס תחת כנפי השכינה גם את אלו שאינם מזרעו וממשפחתו. תפקידו של אברהם בעולם איננו מצומצם ומוגבל דווקא לכנסת ישראל. אמנם, חשוב לשים לב לכך שגם לדעת ר' אליעזר, יצחק נולד בפסח. הדברים מתקשרים לגמרא המפליאה במסכת שבת (דף פ"ט), שם נאמר כי בעת הדין לא עלה בידי אברהם ויעקב אבינו להציל את כנסת ישראל, ורק יצחק אבינו מסר את נפשו והצילם עד אשר אמרו "אברהם לא ידענו וישראל לא יכירנו ... יצחק - אבינו!". אם כן, אברהם ויעקב שייכים לכלל האנושות, בעוד שיצחק חופף באופן מיוחד על כנסת ישראל.

המחלוקת בין ר' אליעזר ור' יהושע בעניין זה מתקשרת לאחת המחלוקות המפורסמות שבין רש"י והרמב"ן בפירושם לתורה, וליתר דיוק - המחלוקת הראשונה ביניהם.

ידועים דבריו של רש"י בפתח פירושו לתורה:

"אמר רבי יצחק לא היה צריך להתחיל את התורה אלא "מהחודש הזה לכם", שהיא מצוה ראשונה שנצטוו [בה] ישראל. ומה טעם פתח בבראשית? משום "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים", שאם יאמרו אומות העולם לישראל לסטים אתם, שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם כל הארץ של הקדוש ברוך הוא היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו, ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו".

רש"י עומד על כך, שסיפור העולם הנברא בתשרי הנו לכאורה מיותר. ניתן היה לפתוח את התורה ב"החודש הזה לכם ראש חודשים", דהיינו בבריאה שבחודש ניסן! רש"י מיישב, שסיפור בריאת העולם ותולדות האנושות רלוונטי מאוד לכנסת ישראל, ומשרת את מטרותיה. כלומר, התורה אכן ראויה הייתה לפתוח במצוות שנצטוו ישראל, אלא שכדי לאפשר לכנסת ישראל לקיים מצוות בארץ ישראל, צריך היה להקדים ולספר על בריאת העולם ומעשי האבות.

הרמב"ן קובע, שהקושיה בדבר הקדמת ספר בראשית לספר שמות מעיקרה איננה במקומה:

"ויש לשאול בה, כי צורך גדול הוא להתחיל התורה בבראשית ברא א-להים, כי הוא שורש האמונה, ושאינו מאמין בזה וחושב שהעולם קדמון, הוא כופר בעיקר ואין לו תורה כלל".

לדעת הרמב"ן, ספר בראשית מקדים הקדמה יסודית ומהותית, שחובה על כל איש מבאי עולם להיות מודע אליה. הידיעה הברורה שלפיה העולם קדמון איננה נחלתם של ישראל בלבד. משום כך, התורה פותחת תחילה בסיפור הבריאה והאנושות, ולאחר מכן בספר שמות תעבור לעסוק באופן נקודתי בכנסת ישראל ובמצוותיה.

כאמור, מחלוקת זו בין רש"י והרמב"ן קרובה לפירוש שהצענו במחלוקת ר' אליעזר ור' יהושע בעניין מועד הולדתם של האבות.

הרב אביהוד שורץ