הוצאת הכף והמחתה מקודש הקודשים

  • הרב ירון בן צבי
בית המדרש הוירטואלי

 

דף יומיומי

דף עא – הוצאת הכף והמחתה מקודש הקודשים

בסוגייתנו מובא טעם לכך שהפסוק האמור בתורה (ויקרא טז, כג) 'ובא אהרן אל אה מועד ופשט את בגדי הבד אשר לבש בבואו אל הקודש', לא נכתב כפי סדר העבודה.

מן הדיון הקודם בסוגיה, למדנו שמטרת הכניסה היא על מנת להוציא את הכף ואת המחתה. יש לציין, שהפסוק מתפרש כמיועד למטרה זו, למרות שהיא לא נאמרה בתורה במפורש. השאלה המתבקשת היא האם מדובר בעבודה או שמא רק בפעולה הנצרכת בכדי שהכף והמחתה לא יישארו בקודש הקודשים. שאלה זו חשובה על אף שבכל מקרה המשימה להוצאת הכף והמחתה תוטל על הכהן הגדול ותתבצע בבגדי לבן, משום שלשם השלמת הפעולה יש להיכנס לקודש הקודשים, משום שאם היא אינה 'עבודה' אזי אין חובה של הדינים הקיימים במה שמוגדר כעבודה כמו אחיזת הכף והמחתה ביד ימין או בעייתיות במקרה בו בגדי הכהן נפסלו.

מהמשנה במסכת כלים (פרק א הלכה ט). נראה לומר שמדובר בעבודה משום שנאמר שם שרק לשם עבודה נכנסים למקום קודש הקודשים וממילא נראה שהוא הדין ביחס להוצאת הכף והמחתה:

קדש הקדשים מקודש מהם שאין נכנס לשם אלא כהן גדול ביום הכפורים בשעת העבודה

בנוסף, בתלמוד הירושלמי (יומא, פרק ז, ה"ב) נאמר כן בפירוש:

"ר' אלעזר: יש לך עבודה אחרת שהוא עובדה בבגדי לבן ואי-זו זו? זו הוצאת כף ומחתה.

עמדה זו אומצה על ידי חלק מהראשונים (רש"י, בעלי התוספות ועוד). נראה שניתן להעמיקה על ידי הדיון אותו למדנו בגמרא לעיל (דף לד ע"ב) בעניין הבגדים אותן היה הכהן הגדול לובש בשעת ההוצאה של הכף והמחתה – רש"י כותב על דברי הגמרא 'כהן שעשתה לו אמו כתונת לובשה ועובד בה עבודת יחיד, ובלבד שימסרנה לציבור' שעבודת יחיד היא הוצאת הכף והמחתה - "ועבודות ציבור אינן נעשות בבגדים פרטיין אלא אך ורק משל ציבור ממש". כלומר, השוני הוא שאין לציבור צורך אמיתי בהוצאת הכף והמחתה מקודש הקודשים, החובה להוציאן מוטלת רק על הכהן, משום כבודם, ואף על פי כן, משום שהוא עושה את הפעולות בשביל הציבור ורק מסיבה זו הכף והמחתה שם אז יש צורך שימסור אותם לציבור. מדבריו ניתן ללמוד שמה שהוא קרבן יחיד ממש, יכול להעשות בבגדים פרטיים גם אם לא נמסרו לציבור – והוצאת הכף והמחתה הינה פעולה חשובה מקרבנות של יחיד ולכן יש למסור את הבגדים לציבור.

בשונה מהסבר זה, לדעת רבי יום טוב אשבילי דינה של הוצאת הכף והמחתה קל יותר מקרבן של יחיד, משום שלדבריו קרבן יחיד שנעשה בבגד פרטי שנמסר לציבור פסול; נראה לומר בדעת רבי יום טוב אשבילי כי הוצאת הכף והמחתה אינה עבודה כלל – התורה חייבה את לבישת הבגדים רק מחמת הכניסה לקודש הקדשים.

הרב ירון בן צבי