הלל בפורים
הלל בפורים
הגמרא במגילה (יד ע"א) דנה בשאלה מדוע אין אומרים הלל בפורים - "ומה מעבדות לחרות (בפסח) אמרינן שירה, ממיתה לחיים לא כל שכן?!". הגמרא מציעה שלוש תשובות שונות לשאלה זו:
"(אמר ר' יצחק:) לפי שאין אומרים הלל על נס שבחוצה לארץ... רב נחמן אמר: קרייתא (קריאת המגילה) זו הללא. רבא אמר: בשלמא התם (בפסח) - "הללו עבדי ה'" ולא עבדי פרעה; אלא הכא... - אכתי עבדי אחשורוש אנן!".
התשובות שהגמרא מביאה אינן מובנות. מדוע אין אומרים הלל על נס שבחו"ל; כיצד המגילה, ששם ה' כלל אינו מוזכר בה, יכולה לשמש כהלל והודאה לה'; ומדוע אין אומרים הלל על הצלה ממוות לחיים אפילו כאשר היא אינה כרוכה בשחרור מוחלט?
האדמו"ר מליובאוויץ' זצ"ל (לקו"ש ל"ו עמ' 167-171) מסביר שבמוקד סוגיית הגמרא עומדת השאלה האם אומרים הלל על נס נסתר. בפשטות, אנו אומרים הלל על נסים גלויים בלבד. לכן, כאשר הגמרא שואלת "מאי חנוכה" ומדוע קבעו ימים אלו "ימים טובים בהלל ובהודאה" - היא מספרת על נס פך השמן, ולא על נס הניצחון במלחמה (שבת כא:). כך גם, למרות שאנו מודים לקב"ה על ניסיו שבכל יום עמנו, "הקורא הלל בכל יום הרי זה מחרף ומגדף" (שבת קיח:). רב נחמן טוען שקריאת המגילה, המתארת את מאורעות הפורים כחלק ממהלך אלוקי, מחליפה את אמירת ההלל בפורים; ור' יצחק קובע שרק על ניסים שאירעו בא"י - במקום בו עיני ה' מראשית השנה ועד אחריתה, ובו נוהגת השגחה ניסית גלויה - אומרים הלל.
תירוצו של רבא - "אכתי עבדי אחשורוש אנן" הוא במישור שונה. בלשונו של האדמו"ר זצ"ל: "בכדי לומר הלל צריכים להיות 'עבדי ה' ' ולא 'עבדי אחשורוש', דרק מי שהוא במעלת 'עבדי ה' ' יכול להרגיש את ההנהגה הניסית בנס המלובש בטבע". בפורים נדרשים אנו להתעלות מעל היומיום, ולהודות, ע"י קריאת המגילה, לה' המכוון בהשגחתו הנסתרת את מהלך ההיסתוריה.
"אסתר מן התורה מנין? - ואנֹכי הסתר אסתיר". (חולין קלט ע"ב)
תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)