בשלח | מתי נגמרה המלחמה בעמלק?

כך מתארת התורה את מלחמת עמלק ברפידים בספר דברים (כ"ה):

"זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם: אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ וְלֹא יָרֵא אֱ-לוֹהִים: וְהָיָה בְּהָנִיחַ ה' אֱ-לוֹהֶיךָ לְךָ מִכָּל אֹיְבֶיךָ מִסָּבִיב, בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱ-לוֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ, תִּמְחֶה אֶת זֵכֶר עֲמָלֵק מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם - לֹא תִּשְׁכָּח!".

בשלושת הפסוקים האלה, מודגש המקום שבו נמצאים ישראל: "בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם... אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ... בָּאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה לְרִשְׁתָּהּ". מהי משמעותו של המקום במלחמת עמלק?

הפסוקים הראשונים מדגישים כי ישראל מצויים "בדרך". עם ישראל זה עתה יצא ממצרים, ולאחר האמונה הגדולה בה' מייד לאחר היציאה - "וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת הַיָּד הַגְּדֹלָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' בְּמִצְרַיִם, וַיִּירְאוּ הָעָם אֶת ה' וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ" - העם הולך במדבר, עוברים עליו משברים וקשיים, והוא "עייף ויגע ולא ירא א-לוהים". מצב אמוני קשה זה מכשיר את הדרך למלחמת עמלק ולזינובו בנחשלים.

ואכן, מציאותו של העם בדרך יוצרת מציאות מורכבת. מצד אחד, עצם היציאה ממצרים היא נס, ועובדה זו מקרבת את העם לקב"ה. מצד שני, הדרך מזמנת קשיים ונפילות אמוניות רבות, והקשר עם הקב"ה הולך ומתערפל. לאחר המשבר של מסה ומריבה, עמלק מנצל את ההזדמנות ופוגע בישראל. משה עולה אל ההר כשמטה הא-לוהים בידו, ומצווה על יהושע לצאת להילחם בעמלק. מטה הא-לוהים ליווה את משה מאז תחילת הנהגתו את העם, והוא מזכיר לישראל כי כל מה שעבר עליהם היה מאת ה'. לכן, "כַּאֲשֶׁר יָרִים מֹשֶׁה יָדוֹ וְגָבַר יִשְׂרָאֵל וְכַאֲשֶׁר יָנִיחַ יָדוֹ וְגָבַר עֲמָלֵק". כאשר ישראל זוכרים את משמעות המטה ואת תפקידו של ה' בהתנהלותם במצרים ובמדבר- יש להם את הכוח לנצח; כאשר שוכחים ונכנעים לקשיי הדרך ולתלאותיה - הם מפסידים.

מדוע מצוַת מחיית עמלק חלה דווקא לאחר הכניסה לארץ ישראל? לאחר תום תלאות הדרך, עם ישראל יושב לבטח בארצו וודאי מרגיש כי הוגשמה הבטחת ה' וכי אמונתו בה' מתחזקת. לאחר הכניסה לארץ, העם יכול להתבונן על כל מה שעבר עליו ולהבין כי הארץ ניתנה לו לנחלה מאת ה', כי ה' הוא שהניח להם מכל אויביהם מסביב וכי ה' ליווה אותם בדרכם. ההגעה לארץ מאפשרת קשר טוב וקרוב עם ה' - קשר יציב שלא במהרה ינתק.

מצב אמוני גבוה ויציב זה - הוא המאפשר ניצחון על עמלק. שהרי מלחמת עמלק קשורה כל-כולה במצבו האמוני של העם, והיא אף מוגדרת כמלחמתו של ה' - "כִּי יָד עַל כֵּס יָהּ מִלְחָמָה לַה' בַּעֲמָלֵק מִדֹּר דֹּר". כפי כוח האמונה, משתנות תוצאות המלחמה: כשהיו ישראל במצב אמוני קשה, בעודם בדרך במדבר, הצליחו לנצח את עמלק רק באופן מקומי, וספגו אבידות כבידות. כאשר יהיו ישראל בארץ, לאחר תום התהליך, כשיגלו שהכל מאת ה' - גם אמונתם תגבר, ויוכלו לנחול על עמלק ניצחון סופי ומוחלט.