נשא | המשכן והחיים

ספר במדבר בעיקרו מתעד את קורותיו של עם ישראל בשנתו השנייה במדבר. בין המניין הכללי של עם ישראל וסידור המחנות (כולל החלפת הבכורות בלוויים) הפותחים את הספר, לבין חנוכת המשכן וקרבנות הנשיאים המסיימים את פרשתנו, בוחרת התורה לעסוק במספר פרשיות הלכתיות אשר על-פניו מנותקות לחלוטין מההקשר הכללי של המאורעות המופיעים לפני חטיבה זו ולאחריה. הפרשיות ההלכתיות המובאות בחטיבה זו הן אלו: שילוח טמאים מן המחנה; אשם גזילות וגזל הגר; פרשת סוטה; פרשת נזיר; ברכת כוהנים.

אמנם, נראה שקשר כזה אכן קיים, אך כדי לעמוד עליו יש להגדיר ולחדד את הפער המהותי שבין ספרי ויקרא ובמדבר. ספר ויקרא עוסק רובו ככולו בעולם המשכן, ובעבודת הקודש המתבצעת בין כתליו. באופן כוללני ניתן אף לומר שעבודת המקדש מוצגת בו במנותק ממציאות החיים המתרחשת מסביב. ספר ויקרא כולו מתרחש ב'אפס זמן'; הוא איננו מתעד שום התרחשות היסטורית או ציבורית הנוגעת לקיומו של עם ישראל (מלבד פרשת המקלל). הספר כולו מורכב מפרשיות הלכתיות, אשר רובן ככולן עוסקות בעולם הקודש והמקדש, ובנושאים המסתעפים ממנו.

כאמור לעיל, הפרספקטיבה של ספר במדבר שונה לחלוטין. הוא נועד בעיקרו ללוות את עם ישראל במהלך מסעותיו במדבר, על הקשיים, המתחים, והמורכבויות המאפיינים אותם. הנקודה שקושרת את שני הספרים טמונה בכך שעם ישראל מנהל את חייו במדבר - באופן ממשי ואלגורי גם יחד - מסביב למשכן. ובכן, דומה שבדיוק בנקודה זו טמון ייחודן של הפרשיות ההלכתיות המוזכרות בפרשתנו. הפרשות הללו עוסקות בזיקה שבין המעגלים השונים של החיים הציבוריים של עם ישראל לבין המשכן, הנמצא בלב המחנה. הפרשה הראשונה המורה על שילוח הטמאים עוסקת בהשלכות הציבוריות הרחבות הנובעות מעצם העובדה שהמשכן נוכח כל העת בתוך מחנה ישראל. הפרשה הבאה עוסקת בעימות ממוני שבין אדם לחברו, המסתיים בהבאת קרבן אשם, תוך התמקדות במקרים שבהם אף ההחזר הכספי מגיע לידיו של הכהן; פרשת סוטה עוסקת גם היא בסכסוך בין-אישי הבא על פתרונו בחצר המשכן, אך כאן לא מדובר על סכסוך ממוני בין אדם לחברו, אלא במשבר אמון שנוצר במערכת יחסים אינטימית יותר שבין איש לאשתו. פרשת נזיר עוסקת כבר ביחיד החפץ להפסיק את שגרת חייו ולהתקדש בקדושת הנזירות, וגם הוא מוצא את עצמו בסוף תקופת הנזירות בדרכו למשכן עם קרבנותיו. הפרשייה האחרונה מהווה סיום לרצף הפרשיות, ובה מופיעה ברכתם של הכוהנים העובדים במשכן לעם ישראל כולו.

ובכן, רגע לפני חנוכת המשכן, מופיעה חטיבת פרשיות אשר באה להורות על הקשר והזיקה שבין המשכן לבין מציאות החיים שמקיפה אותו על כל רבדיה - הציבוריים, הממוניים, הזוגיים, והפרטיים.