המתנה בין בשר לחלב

  • הרב אביעד ברטוב

המתנה בין בשר לחלב

כמה זמן יש להמתין בין אכילת בשר לבין אכילת חלב? הכל תלוי במנהג האבות: השו"ע פוסק להמתין שש שעות, וכן נוהגים הספרדים, ואילו הרמ"א פוסק להמתין שעה בלבד. אמנם, רק מעט קהילות אשכנזיות נהגו להסתפק בהמתנת שעה (בעיקר יוצאי הולנד). יוצאי גרמניה נוהגים להמתין כשלוש שעות, ואילו שאר יוצאי אשכנז נהגו להמתין שש שעות, כפסיקת המהרש"ל, שאמר ש"מי שיש בו ריח של תורה" ימתין שש שעות. אחרים נהגו להמתין ארבע שעות.

מהו הגורם לריבוי השיטות? הגמרא בחולין קד ע"ב מספרת שאיגרא היה אוכל בשר וחלב בזה אחר זה בלי המתנה, ואילו הגמרא בחולין קה ע"א מספרת שבר קפרא דווקא נהג להמתין בין אכילת חלב לבשר כשיעור שבין סעודה לסעודה.

נחלקו הראשונים בביאור סתירת הסוגיות: רבנו תם כתב שמעיקר הדין אין צורך להמתין בין בשר לחלב (כמנהגו של איגרא), אך יש לשטוף את הפה והידיים. לדבריו, בר קפרא נהג להמתין בין בשר לחלב כיוון שהוא לא קינח את פיו וידיו. לעומתו, רש"י והרמב"ם הסבירו שאמנם אין צורך להמתין לאחר אכילת חלב, אך יש צורך להמתין לאחר אכילת בשר (לפני אכילת חלב). הסיבה לכך היא שמאכלי חלב מתעכלים מהר, ואילו מאכלי בשר מתעכלים לאט ובאיטיות. זמן ההמתנה בין בשר לחלב הוא כשיעור שבין סעודה לסעודה, והראשונים הזכירו שיעורים שונים להגדרה זו: אם אוכלים שלוש סעודות ביום, הרי שהמרווח בין סעודה לסעודה הוא כשש שעות; אם מחשבים את שש השעות בשעות זמניות אזי שיעורם הוא כארבע שעות; ואילו במקומות אחרים היו ממתינים רק שלוש שעות בין סעודה לסעודה.

יישוב מעניין למחלוקת הסוגיות ניתן למצוא בפסיקתא, המספרת כי בזמן מתן תורה באו מלאכי השרת בטרוניה לקב"ה - מדוע הוא נותן את התורה לאנשים שעתידים לחטוא, במקום לתיתה למלאכי השרת, שיקיימוה ללא כחל וסרק. תשובתו של הקב"ה הייתה: "אתם הם שמקיימים את התורה?! תינוק הגמול בישראל מקיימה יותר מכם! יוצא מבית הספר, אם היה לו לאכול בשר וחלב - אפשר לו לאכול חלב עד שירחץ ידיו מן הבשר? ואתם, כשנשלחתם אצל אברהם, הביא לפניכם בשר וחלב כאחת ואכלתם, שנאמר 'ויקח חמאה וחלב ובן הבקר אשר עשה ויתן לפניהם, והוא עומד עליהם תחת העץ ויאכלו'". המלאכים אמנם לא אכלו בשר מבושל בחלב, אלא רק לא המתינו בין בשר לחלב, ולכן לא עברו על שורת הדין. ישראל, שמקיימים את המצוות מתוך אהבה ומסירות נפש, החמירו על עצמם מעבר לשורת הדין, חששו שטעם בשר יתערב בטעם חלב, ולכן נהגו להמתין ביניהם.

מהמדרש, מכל מקום, נראה שההפסקה הנדרשת בין בשר לחלב היא הדחת הפה וקינוח הידיים - כשיטת רבנו תם. מכל מקרה, כיוון שעניין ההרחקה בין בשר לחלב נובע מחובת מסירות הנפש לקיום מצוות, נראה שמידת חסידות גם לאשכנזים הנוהגים כרמ"א להמתין שש שעות. להלכה, ברור שלכל אחד מנהג אבותיו בידיו, ושיהיה לכולנו בתיאבון.