דילוג לתוכן העיקרי

חולין | דף קה | המתנה בין בשר לחלב

 

פרק "כל הבשר" עוסק באיסורי בשר בחלב. מדין תורה, אסור לבשל בשר וחלב יחד, ואף אסור לאכול מתערובת זו. המשנה בדף ק"ד עמוד ב' מביאה סייגים שונים שהטילו חכמים כדי לחדד ולהעצים את ההפרדה בין בשר לחלב. במסגרת זו, עוסקת הגמרא בדף ק"ה עמוד א' באחד מן הסייגים המפורסמים ביותר: המתנה בין אכילת בשר וחלב.

הגמרא מפרטת את סדר ניקיון הפה והידיים המפריד בין אכילת בשר לאכילת חלב. בשלב הבא, מוסיפה הגמרא כי האוכל בשר אינו רשאי להסתפק באותו סדר ניקיון, ועליו להמתין פרק זמן כלשהו:

"אכל בשר - אסור לאכול גבינה, גבינה - מותר לאכול בשר".


בטעם הלכה זו, הדורשת המתנה בין אכילת בשר ואכילת חלב, מצאנו שתי דעות מרכזיות בראשונים. רש"י בסוגייתינו כתב:

"אסור לאכול גבינה - משום דבשר מוציא שומן והוא נדבק בפה ומאריך בטעמו".


כלומר, חכמים אסרו לאכול גבינה כאשר יש בפה טעם של בשר. לאחר המתנת זמן מסויים, טעם הבשר חולף, ואז ניתן לאכול גבינה.

הרמב"ם (הלכות מאכלות אסורות, פרק ט' הלכה כ"ח) הציע טעם אחר:

"מי שאכל בשר בתחלה בין בשר בהמה בין בשר עוף לא יאכל אחריו חלב ... מפני הבשר של בין השינים שאינו סר בקינוח".


לדעת הרמב"ם, קיים חשש שמא חתיכות של בשר נותרו בפיו של האוכל.

נפקא-מינה פשוטה בין שני הפירושים היא דינו של מי שאכל מרק בשרי: לדעת הרמב"ם, אין צורך בהמתנה לפני אכילת גבינה, משום שהנוזל איננו נתקע בין השיניים. לדעת רש"י, גם מרק בשרי עשוי להותיר טעם, ועל כן יש להמתין אחר אכילתו.

להלכה, קבעו הטור והשולחן ערוך (יורה דעה, סימן פ"ט סעיף א') כי יש לחשוש לשתי השיטות. הוי אומר - אם יש בפה טעם של בשר, או אם ישנן חתיכות של בשר אף אם אין בהן טעם, יש להמתין לפני אכילת חלב.

הגמרא קובעת כי יש צורך בהמתנה בין בשר לחלב, אך איננה מבארת בפירוש את פרק הזמן הנדרש. הראשונים ביארו עניין זה לאור המימרא הבאה בגמרא:

"אמר מר עוקבא: אנא, להא מלתא, חלא בר חמרא לגבי אבא, דאילו אבא - כי הוה אכיל בשרא האידנא לא הוה אכל גבינה עד למחר עד השתא, ואילו אנא - בהא סעודתא הוא דלא אכילנא, לסעודתא אחריתא - אכילנא".


אביו של מר עוקבא נהג להמתין שיעור זמן קבוע בין אכילת בשר לאכילת חלב: 24 שעות ("למחר עד השתא"). מר עוקבא מעיד על עצמו שהוא נוקט קו מיקל יותר, וממתין "בין סעודה לסעודה". כמובן, שיעור הזמן שבין סעודה לסעודה עשוי להשתנות על פי המקום והזמן, ומכאן גם פרקי הזמן השונים המצויים בראשונים. התוספות על אתר (ד"ה לסעודתא) קבעו:

"לסעודתא אחריתא אכילנא - לאו בסעודתא שרגילין לעשות אחת שחרית ואחת ערבית אלא אפילו לאלתר אם סילק השולחן ובירך מותר דלא פלוג רבנן".


לדעת התוספות, ניתן לקיים שתי סעודות רצופות: האחת בשרית, והשניה חלבית. מר עוקבא איננו קובע פרק זמן כלשהו, אלא מסתפק בהבחנה בין הסעודות.

הרמ"א בפירוש "דרכי משה" על הטור (יורה דעה, סימן פ"ט) מצטט את דברי התוספות, ומוסיף:

"ובהגהות שערי דורא רבים נוהגין להקל ועושין להם פשרה מדעתם להמתין שעה אחת אחר סעודת בשר".


מנהג זה מתייחס לפרק זמן מוגדר - של שעה אחת. נראה, שגם המנהג הרווח במקומות רבים בין האשכנזים - המתנת שלוש שעות - מהווה אף הוא סוג של "פשרה", כפי שמזכיר הדרכי משה.

הרמב"ם, ובעקבותיו הטור והשולחן ערוך, קבעו ששיעור ההמתנה הדרוש הוא שש שעות. מסתבר, ששיעור זה מבוסס על כך שביום ישנן 12 שעות, ובהן סועד אדם שלוש סעודות. מכאן, שישנו מרווח של שש שעות בין סעודה לסעודה, וזהו פרק הזמן הדרוש להמתנה.

כאמור, השולחן ערוך סבור שיש להמתין שש שעות מעיקר הדין. הרמ"א מצטט גם את פרקי הזמן המצומצמים יותר, אך מזכיר שיש המדקדקים להמתין דווקא שש שעות, ומוסיף הש"ך:

"וכן כתב מהרש"ל דכן ראוי לעשות לכל מי שיש בו ריח תורה".


אם כן, האחרונים נוטים להחמיר ולדרוש המתנה של שש שעות. נזכיר, לסיום, שתי הערות נוספות בהקשר זה:

א. הרמב"ם קובע, כי יש להמתין "כדי שיעור סעודה אחרת, והוא כמו שש שעות". מניסוח זה של הרמב"ם, הסיקו פוסקים רבים שאין צורך בשש שעות שלימות, וניתן להסתפק בפחות מכך. כך, למשל, כתב הגר"ע יוסף (יביע אומר, יורה דעה א' סימן ד'):

"ולולא דמסתפינא הוה אמינא שאם חסר משש שעות פחות מחצי שעה מותר אף לגדולים, שהרי כתב הרמב"ם כמו שש שעות".


ב. כאמור, מדינא דגמרא עיקר העניין הוא להבחין בין הסעודות. לאור זאת, יש שהתירו לאכול מאכלי חלב בסעודה שלישית בשבת, אף אם טרם עברו שש שעות מן הסעודה הקודמת. סברתם היא, שסוף סוף מדובר על סעודה נפרדת, ולצורך עונג שבת, יש להקל בכך. דומני, שמנהג העולם שלא להקל בזה, אך על פי דין הגמרא, שיטה זו מסתברת ביותר.

ראשונים ואחרונים עסקו בפרטים נוספים בעניין המתנה בין בשר לחלב: מאימתי מונים את השעות (מסיום הסעודה, או מסיום אכילת הבשר)? כמה זמן ממתינים קטנים? כיצד לנהוג כאשר מסתפקים כמה שעות עברו מאכילת הבשר? האם יש להמתין זמן כלשהו לאחר אכילת גבינה קשה או גבינה צהובה? על כל אלה ועוד בהזדמנות אחרת, בעז"ה, ועוד חזון למועד.

תא שמע – נודה לכם אם תשלחו משוב על שיעור זה (המלצות, הערות ושאלות)