הפרשה מן החייב על הפטור

  • הרב מתן גלידאי

הפרשה מן החייב על הפטור

המשנה בתרומות (א', ה) קובעת שאין מפרישים מפירות החייבים בתרומות ומעשרות על פירות הפטורים מתרומות ומעשרות ולהיפך. מסברה ניתן להבין דין זה בשתי דרכים:

אפשרות אחת קשורה לכך שהתרומה צריכה להיות מופרשת מתוך הכרי (ערימת התבואה), שנאמר "ממנו". כאשר מפרישים מן החייב על הפטור או להיפך - המעמד ההלכתי השונה של שתי הערימות אינו מאפשר להגדיר אותם ככרי אחד, כך שאין כאן הפרשה "ממנו".

לחילופין ניתן להסביר שבתוך הטבל חבויה קדושה של תרומה (שעוד לא הופרשה), והפרשת התרומה נעשית ע"י ניקוז קדושה זו אל הפירות שרוצים לתרום. ממילא, לא ניתן להפריש מן החייב על הפטור, שכן בערימה הפטורה אין טבל שממנו 'שואבים' את קדושת התרומה, ולא ניתן ליצור קדושת תרומה יש מאין. גם מן הפטור על החייב אין להפריש, כיוון שיש צורך בתשתית של קדושת תרומה גם בפירות הנתרמים עצמם.

מהגמרא במנחות לא ע"א עולה (וכן פשוט מסברה) שכשם שאין להפריש מן החייב על הפטור, כך אין להפריש מפירות החייבים מן התורה על פירות החייבים מדרבנן, שהרי מנקודת המבט של דין התורה זוהי הפרשה מן החייב על הפטור. תוס' שם (ד"ה "קסבר") מחדש שגם בין הפירות החייבים מדרבנן ישנן רמות שונות של חיוב: יש פירות שחיובם הוא הרחבה של חיוב דאורייתא, ויש פירות שחיובם הוא דין עצמאי של חכמים, שאינו מרחיב חיוב קיים של התורה. לדברי תוס', אין להפריש מרמת החיוב הראשונה על רמת החיוב השנייה.

מסברה ניתן לתלות את חידושו של התוס' בשתי ההבנות שהצענו: אם דין 'חייב על הפטור' מבוסס על הצורך בכרי אחד - יש מקום לומר ששתי רמות שונות של חיוב מדרבנן אינן נחשבות כרי אחד; ברם, אם דין זה מבוסס על הצורך בקיומה של תשתית קדושת תרומה בפירות, קשה להבחין בין רמות שונות של חיובים מדרבנן: מדאורייתא - אין קדושת תרומה בשניהם, ומדרבנן - בשניהם יש קדושת תרומה.