הפרשת תרומות ומעשרות בשביעית

  • הרב יוסף צבי רימון

הרמב"ם פוסק שאין מפרישים תרומות ומעשרות מפירות אוצר בית דין או פירות שביעית שגדלו בחצרו של האדם (הל' מתנות עניים ו', ה). הבית-יוסף (שו"ת אבקת רוכל סי' כ"ד ד"ה ועתה ראיתי) ביאר שהם פטורים בגלל היותם הפקר, והפקר פטור ממעשרות (מעשרות א', א), ואילו המבי"ט (שו"ת ח"א סי' יא) ביאר שעצם העובדה שהפירות קדושים בקדושת שביעית מפקיעה מתרומות ומעשרות. דיני ערלה ורבעי נוהגים כרגיל בפירות שביעית, כמובן (רמב"ם, הל' מעשר שני ונטע רבעי ט', ו). מפירות מצע מנותק יש להפריש ללא ברכה.

פירות שגדלו אצל גוי

אם גמר מלאכת הפירות היה אצל גוי - בכל מקרה אין צורך להפריש מהם תרומות ומעשרות. אולם אם גמר הפירות היה אצל ישראל (כגון שהיהודי קנה ענבים מגוי ועשה מהם יין) - לדעת המבי"ט אין צריך להפריש מהם תרומות ומעשרות, שכן לדעתו פירות נכרי קדושים בקדושת שביעית ועצם הקדושה מפקיעה מתרומות ומעשרות, ואילו הבית-יוסף סבור שצריך להפריש מהם, כי פירות הגוי אינם הפקר. הבית-יוסף אף הכריז חרם על מי שלא יפריש תרומות ומעשרות מפירות נכרי (שו"ת אבקת רוכל סוף סי' כ"ה).

המבי"ט (שו"ת סי' מ"ג) כותב שגם הב"י עצמו היה מפריש תרומות ומעשרות רק לחומרה, ואחר כך חזר והודה למבי"ט שאין להפריש תרומות ומעשרות. לטענתו, חומרה זו מביאה לידי קולא, שהרי  יש בהפרשה הפסד פירות שביעית (וכן כתב בספר חרדים). מאידך, החיד"א (ברכי יוסף של"א, י) כתב שהב"י לא חזר בו, וכמוהו פסק גם פאת השולחן (כ"ג, יט), שאין קדושה בפירות נכרי בארץ ישראל, והביא לכך ראיות נוספות.

הרמ"א (יו"ד של"א, יט) פסק שיש להפריש תרומות ומעשרות מפירות נכרי, והחזון-איש הכריע שיש להפריש מפירות אלו תרומות ומעשרות בלא ברכה (כ', ז; ט', יח). יש להעיר שבדרך כלל גמר מלאכת הפירות - איסופם לערמה וכד' - הוא אצל גוי (לפחות כשמדובר בצרכן פרטי), ואז בכל אופן אין מפרישים מהם תרומות ומעשרות. רק כאשר קונים ענבים ליין או זיתים לשמן - יש להפריש (בלי ברכה).

הרמ"א (שם) כותב שפרט לתרומה גדולה, תרומת מעשר ומעשר ראשון, יש להפריש מפירות אלו גם מעשר עני. אמנם, רצוי לומר שאם צריך מעשר שני יהיה זה מעשר שני (שו"ת דעת כהן רל"ט; מנחת שלמה ל"ז).

פירות היתר מכירה

בפירות אלו גמר המלאכה הוא על ידי ישראל, שהרי יהודים קוטפים ומסדרים את הפירות בארגזים, ולכן יש להפריש מהם תרומות ומעשרות בלא ברכה (מנחת שלמה, ל"ח-ל"ט). מצד אחד, ההפרשה במקרה זה משמעותית הרבה יותר מאשר בפירות שגדלו בקרקע רגילה של גוי, שהרי ההיתר מסתמך על דעת הב"י, וודאי שאי אפשר לנהוג לפי היתר המכירה ולאכול את פירותיו בלי הפרשה. מאידך, אם ההיתר אינו עובד - הרי שאלו פירות שביעית רגילים, והם פטורים מתרומות ומעשרות.

הערות:

* פרק מתוך הספר "שיעורי שביעית - מן המקורות ועד להלכה למעשה".