הצבת דלת בפירצה

  • הרב אביהוד שורץ
בית המדרש הוירטואלי

 

דף יומיומי

עירובין דף קא - הצבת דלת בפירצה

הסוגיות בדף קא-קב עוסקות במלאכת הבונה. המשנה בדף קא מפרטת את הדרכים שבהן מותר להתקין ולהסיר דלת בשבת מבלי לחשוש לאיסור בונה. הסוגיה מציעה שתי דרכי היתר מרכזיות: האחת - אם הדלת קשורה אל המחיצה שהיא סותמת; והשניה - אם הדלת גבוהה מן הארץ. אם אף אחת מן הדרכים אינה מתקיימת, החזרת הדלת למקומה נראית כבניין, והיא אסורה.

יש לציין, שכאשר הצבת הדלת במקומה דורשת הידוק חזק של הדלת אל ציריה, הדבר אסור מצד בונה או מצד מכה בפטיש. עם זאת, האיסור בעצם הצבת הדלת במקומה מבורר פחות, שכן לכאורה מדובר על תוספת למחיצה קיימת. בעניין זה, של תוספת על מחיצה בשבת, נחלקו תנאים במשנה במסכת שבת (דף קכה עמוד א):

"פקק החלון, רבי אליעזר אומר: בזמן שהוא קשור ותלוי - פוקקין בו, ואם לאו - אין פוקקין בו. וחכמים אומרים: בין כך ובין כך פוקקין בו".

לדעת חכמים, הפקק מוסיף על המחיצה הקיימת בלאו הכי, ולכן אין כל צורך בהתקן מיוחד שיתיר להשתמש בפקק זה. האם דין הדלת חמור יותר? בעל המאור כאן (לג עמוד ב באלפס) קבע, שאכן אין כל הבדל בין הסוגיה שם ובין סוגייתינו, ועל כן יש להעמיד את סוגייתינו כדעת ר' אליעזר המחמיר:

"הא דתנן הדלת שבמוקצה וכו' ... דכולהו כרבי אליעזר דבעינן בפקק החלון קשור ותלוי ... והשתא דקיימא לן כר' יהודה דאיפסיקא הלכתא בהדיא כותיה ... נקיטינן מינה כי לית הלכתא כי הני מתניאתא דבעו קשורין ותלוין ולא כתנא דידן דמתני' דבעו גבוהין מן הארץ".

כלומר, הלכה למעשה מותר לסגור כל פתח בדלת, וכדעת חכמים המתירים להוסיף על המחיצה.

ראשונים רבים התקשו לקבל את דברי בעל המאור, שכן לא מסתבר שמשניות מפורשות וסוגיה תלמודית ארוכה יידחו כולם מן ההלכה מכוח הסוגיה במסכת שבת. ובכן, הציעו הראשונים שתי נקודות הבחנה בין הסוגיות. הרמב"ן כתב, שדלת היא כלי מאסיבי יותר מפקק של חלון, ועל כן לגביה יש צורך בהיכר ברור יותר שיבהיר כי אין כאן בניין של קבע, אלא בניין עראי בלבד.

הבחנה עקרונית יותר העלה הראב"ד, המצוטט ברשב"א וברא"ש (פרק י סימן טו). לדעת הראב"ד, יש להבחין בין דלתות מסוגים שונים. הסוגיה במסכת שבת עוסקת בחלון, שנוהגים לפותחו ולסוגרו תדיר. במצב כזה, הסתימה במהותה היא עראית, ולכן אין בה איסור. סוגייתינו בעירובין, לעומת זאת, עוסקת במחסנים ובחצירות שלא מרבים להשתמש בהם. דלת הנסגרת במקום זה, עשויה להיוותר סגורה זמן ארוך, ולא ניתן לומר שהיא נפתחת ונסגרת תדיר. משום כך, החמירו בה יותר, אף לדעת חכמים החולקים על ר' אליעזר.

חילוקו של הראב"ד הוא שהובא להלכה בשולחן ערוך (סימן שיג סעיף ג):

"ופתח העשוי לכניסה ויציאה תדיר נועלים בו, אפי' לא היה לו ציר מעולם והוא נגרר".

ואמנם, לפנינו יסוד גדול במלאכת בונה: מלאכה זו במהותה נוגעת לבניינים שיש בהם קבע, אך פעולה שהיא פעולה שגרתית של כניסה ויציאה, פתיחה וסגירה - אין בה כל איסור.

הלכה זו בעניין נעילת הדלת נשנית לקראת נעילת לימוד מסכת עירובין, ואין לנו אלא להתפלל: פתח לנו שער בעת נעילת שער.

הרב אביהוד שורץ